המאבק על המזגן במשרד: כך פותרים את הסכסוך
כשסי היימן שרה על "מלחמות שלא קורות בקיץ", היא שכחה את המלחמות המשרדיות על המזגן. לכבוד חזרתה של העונה החמה אל חיינו, המאבק בין המזיעים לקפואים מעלה הילוך: איך מחליטים מהי הטמפרטורה הנכונה ומצליחים לפתור את אחד הסכסוכים הכי עתיקים במשרד?
בשיתוף Alljobs
בוקר יום ראשון הגיע ובמשרד טיפוסי אי שם במרכז הארץ אפשר לראות את התמונה הבאה: באחת העמדות יושבת "מיכל" (שם קוד) מצונפת בכיסאה ועטופה בעליונית וצעיף. מתחת לשולחן שלה פועל במרץ מפזר חום ייעודי, שנועד לחמם את כפות רגליה הקפואות. בעמדה שלידה אפשר למצוא ערימה של סריגים זרוקים, שנצברו שם עם הזמן ומהווים עדות אילמת לניסיונות החימום הכושלים שלה.
בזמן הזה בדיוק, המנהל שלה "אלון" (שם קוד 2) פותח בפעם החמישית את החלון הכפול במשרד המרווח שלו, כדי לנסות ולהכניס משב רוח קריר אל תוך החדר.
נשמע מוכר? בטוח. ויכוחים על טמפרטורה הם מהנפוצים ביותר בהווי המשרדי וכולנו נתקלנו בהם בשלב כזה או אחר.
התלונה הכי פופולרית: "קר/חם לי"
בואו נתחיל מהסוף: מצב שבו לכולם יהיה טוב ונעים? אין דבר כזה, וגם לא צריך להיות מופתעים. לשמור על טמפרטורה שמתאימה לכל אחד זה כמעט בלתי אפשרי, בעיקר כי "נעים" זה משהו סובייקטיבי שמשתנה מאדם אחד לאחר.
סקר שערך בזמנו "הארגון הבינלאומי לניהול מתקנים" ביקש לבדוק מהן 10 התלונות הנפוצות ביותר אצל עובדים. באופן מפתיע התלונות "חם לי" או "קר מדי" - הגיעו למקומות הגבוהים כשהן משאירות מאחור בעיות רציניות כמו רמת ניקיון ירודה ומחסור בחניה פנויה.
אפשר לצחוק עד מחר, אבל באמת של החיים? מלחמות מזגן במשרד הן בעיה רצינית. במציאות התעסוקתית של ימינו, המשרדים המסורתיים פינו את מקומם ל"אופן ספייס" – חלל עבודה אחד עם יכולת מוגבלת להכיל כמה משתנים.
תוסיפו לזה את העובדה שמשרדים רבים ממוקמים בבניינים ישנים, שמערכות הקירור שלהם לא לגמרי שוות, ואפשר להבין מדוע חלק מהעובדים מרגישים שהם בתוך תנור, בעוד שהאחרים חווים את המשרד כמקרר.
ובכלל, כשאנחנו מבלים במשרד כל כך הרבה שעות מהיום שלנו, מה זה משנה אם בחוץ חורף או קיץ? האקלים החיצוני הופך לפיקציה, לאקלים שווא, והסביבה האמתית שבה אנחנו פועלים היא המשרד – ארץ עם טמפרטורות וחוקים משלה.
קר במשרד? תעשו יותר טעויות
אך נראה שלא רק יחסי עבודה טובים וענייניי נוחות עומדים על הפרק. מחקר שניהל פרופסור הדג' מאוניברסיטת קורנל, ניסה לבדוק האם יעילות העבודה – מושפעת מגובה הטמפרטורה. כיצד התבצעה הבדיקה? על ידי ניטור אישי, שמדד את המספר המדויק של הקלדות ותנועות עכבר שעושה כל עובד – תחת טמפרטורות שונות. המספרים הראו תוצאות ברורות: כאשר היה קר, אנשים ביצעו יותר טעויות ועבדו פחות.
האם זה אומר שהפתרון טמון בחימום המשרד? לא ממש. אמנם נראה שהתוצרים משתפרים כשחם יותר, אבל אסור לשכוח את העובדים שסובלים גם מחום וגם מזלזול. הבעיה בצד הזה של המתרס גדולה יותר, שכן בניגוד לאלו שקר להם – האנשים "החמים" לא יכולים "לנצח" את החום בעזרת לבוש טוב יותר. האם יתכן שעובד יגיע לפגישה עסקית עם גופיה וכפכפים? כנראה שלא. במצב כזה הטענה שלהם חזקה: כל עוד בעבודה מרשים לנו להוסיף בגדים, אך אוסרים עלינו להוריד אותם – הצד שלנו הוא זה שצריך להתחשב בו.
לגברים באמת חם יותר
כולם מכירים את המיתוס על כך שנשים סובלות מקור יותר מגברים, אך מסתבר שיש בו גרעין של אמת. מאמר שהתפרסם ב"בוסטון גלוב" טען שהמאבק על המזגן הוא בעצם "מאבק בין המינים", כיוון שבדר"כ נשים הן אלו שמתלוננות על הקור. פרופסור הדג' טוען שגם לפרט הזה יש הסבר פיזיולוגי פשוט: השרירים מייצרים שליש מחום הגוף, ומאחר שלגברים יש אחוז גבוה יותר של מסת שריר – הם מסתובבים בתחושה שחם להם יותר.
הפסיכולוגיה של הקור
יכול להיות שהרצון לשלוט בטמפרטורה הוא בכלל שיקוף של צורך עמוק יותר שיש לנו - לשלוט בסביבה שבה אנחנו עובדים? הסתכלו סביבכם ובדקו אילו עובדים מנהלים את "קרבות המזגן". יכול להיות שמדובר בעובדים שמרגישים פחות מוערכים ומרוצים? ולכן בוחרים להיכנס לחזית, מתוך מוטיבציה להשיג תשומת לב?
בבית שלנו יש לנו שליטה מלאה על הנוחות האישית. אנחנו יכולים להפעיל מזגנים, להדליק תנור, לפתוח חלון, להחליף בגדים, לעבור בין חדרים. כשאנחנו נכנסים לעבודה ולמשרד – השליטה הזו ניטלת מאתנו ומישהו אחר קובע את התנאים שבהם נשהה. אז אולי המאבק הזה הוא בכלל לא על חום אלא על שליטה?
הפתרונות הקיימים
כיוון שלא ניתן להגיע ל"טמפרטורה אופטימאלית" עבור כולם, אפשר להשקיע בנוחות של העובדים ובכך להקטין את התסכול, הנה שני כיוונים לחשוב עליהם:
פתרונות טכנולוגיים חדשים: הסכסוכים על המזגן במשרד הן תופעה כל כך נפוצה, שמישהו אפילו בנה בעקבותיה גאדג'ט ייעודי. מדובר במעין מדחום חכם שמסוגל לתרגם את הטמפרטורה בחדר לצבעים, כאשר הצבע הירוק מסמן את הטווח הרצוי, האדום מצביע על טמפרטורה גבוהה מדי, והכחול – על קור כלבים.
וחוץ מהגאדג'ט המגניב הזה, אפשר להגדיל ראש ולמקם את פתחי האוורור ברצפה כך שאפשר יהיה לשלוט בכיוון האוויר, או פשוט לכוון את האוורור שבתקרה למקומות הרצויים. הבעיה היא שהפתרונות היצירתיים האלה מחייבים אנשי אחזקה ושימוש בתקציבים, שלא כל ארגון ישמח לנצל לטובת האקלים המשרדי.
קלישאה, אבל נכונה: הרוב קובע: ג'ודית באומן, מומחית להתנהגות פנים במקומות עבודה וארגונים, מספרת שהיא הוזמנה פעם לפתור סכסוך משרדי בנושא. באותו מקום היה עובד סורר, שנהג להתגנב אל המזגן ולשנות את הטמפרטורה כשאף אחד אחר לא רואה. ההצעה שלה הייתה לערוך סקר בין העובדים ולפעול על פי דעת הרוב. כלומר, הטמפרטורה שתיבחר היא זו שתגרום לרוב העובדים להרגיש בנוח. כך שאם לא מצליחים להגיע להכרעה או לפשרה - הרוב הוא זה שיקבע בשביל כולם.
מה שלא יהיה, נסו לא לתת לבעיה הסביבתית הזו להפוך למועקה שמוציאה מריכוז וגוזלת מכם זמן יקר. כך או כך, נראה כי "הצרה" הזו כאן כדי להישאר.
הכותבת היא מנהלת התוכן והמחקר של אתר AllJobs
לפנייה לכתב/ת 
