תביעה: בעלי הקים עוד משפחה לפני הגירושין

אישה דרשה לבטל הסכם שבמסגרתו ויתרה על 320 אלף ש' מכתובתה משום שלטענתה גילתה לאחר החתימה שבעלה בגד בה. מה קבע בית הדין?

עו"ד עדנה אשכנזיפורסם: 21.05.18 , 07:15

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה בדרישה לבטל הסכם גירושים שבמסגרתו ויתרה על מאות אלפי שקלים מכתובתה, בטענה שלא ידעה שבעלה לשעבר הקים משפחה אחרת בזמן שהיה נשוי לה. הרכב הדיינים קבע שהיא ידעה על משפחתו השנייה קודם לכן או לכל הפחות היה לה חשש סביר מכך.

בני הזוג נישאו ב-2012 והביאו לעולם בת יחידה. לאחר כשנתיים נקלעו יחסיהם למשבר שבשיאו הודיע הגבר לבעלי הדירה שבה התגוררו על הפסקת השכירות, והאישה נדרשה להתפנות. בהמשך היא הגישה תביעות לשלום בית ומזונות לה ולילדה.

דיני משפחה

בעל סירב לפרנס את אשתו: "היא לא מכבסת"

מערכת psakdin

במשך רוב נישואיהם חיו בני זוג בחדרים נפרדים עד שהאישה מאסה באלימות ובנושים שהגיעו לביתם. בבית הדין ניסה הבעל להסביר את התנהגותו

בעל סירב לפרנס את אשתו: "היא לא מכבסת"

חמישה חודשים לאחר מכן הגיש הבעל לבית הדין הרבני תביעת גירושים שבמסגרתה ביקש לפטור אותו מתשלום הכתובה. הוא טען בין היתר שאשתו לא תפקדה כרעיה טובה ומרדה בו לאורך הנישואים.

ביולי 2016 הבהיר בית הדין האזורי שתשלום מלוא הכתובה – בסך 520 אלף שקל – הוא תנאי לגירושים, והבעל הגיש על כך ערעור לבית הדין הגדול. הדיינים השקיעו מאמצים רבים כדי להביא את בני הזוג לפשרה לצורך גיבוש הסכם גירושים, ולבסוף האישה הסכימה לוותר על 320 אלף שקל מסכום. ביולי שנה שעברה התגרשו בני הזוג באופן רשמי.

אלא שלפי גרסת האישה, זמן קצר לאחר מכן התברר לה שבעלה בגד בה והקים משפחה בזמן הנישואים. בעקבות זאת היא ביקשה מבית הדין לבטל את ההסכם – במיוחד את הוויתור שלה על חלק ניכר מהכתובה – בטענה שחתמה עליו מבלי שידעה את המצב לאשורו. היא ציינה שאמנם חשדה שבעלה בגד בה, אך לו ידעה זאת בוודאות לא הייתה מסכימה לוויתור.

הגרוש טען מנגד שאין להתערב בהסכם וכי אשתו לשעבר ידעה שהוא הקים משפחה עם אישה אחרת עוד הרבה לפני הגירושים.

דייני בית הדין הרבני הגדול - הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אלמליח והרב יעקב זמיר - הסבירו בפסק הדין שההלכה היהודית מאפשרת לבטל הסכם מחמת "פשרה בטעות" – כלומר, כאשר צד התפשר על זכויות מבלי שהיה מודע למלוא העובדות הרלוונטיות.

אלא שהאישה לא הוכיחה שדבר הבגידה נחת עליה כ"רעם ביום בהיר" אחרי שחתמה על ההסכם. הם הפנו לפרוטוקולים של הדיונים הראשונים שהתקיימו בערעור שהגיש הבעל, עוד לפני שהסכם הגירושים נחתם, ומהם עלה כי היה לה ברור שבעלה חי עם אישה אחרת, או לכל הפחות היו לה "ספקות גדולים" בנוגע לכך.

כמו כן, באותם דיונים הובהר לאישה כי בדרך כלל נהוג להתפשר על סכום הכתובה כשהוא גבוה. לפיכך הדיינים דחו את בקשת האישה לביטול ההסכם אם כי לא חייבו אותה בהוצאות.