אישור הכניסה לא חודש – פועל פלסטיני יפוצה

ארבעה עשורים עבד תושב השטחים אצל קבלן ירושלמי. אחרי שהיתר העבודה שלו פג קבע ביהמ"ש שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך כ-100 אלף שקל

עו"ד נדב אבידורפורסם: 22.05.18 , 21:45

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה של פועל פלסטיני לתשלום זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים, מאחר שהעסקתו הופסקה על רקע ביטול אישור הכניסה שלו לישראל. אף שטען שהועסק בישראל במשך כארבעה עשורים, קבעה השופטת שרה שדיאור שהוא זכאי לפיצויים עבור תשע השנים האחרונות בלבד – כ-100 אלף שקל.

לטענת הפועל, הוא עבד עבור קבלן איטום ירושלמי בשנים 2014-1975, ופוטר ללא הודעה מוקדמת עקב אי-חידוש היתר העבודה והכניסה שלו לישראל. בתביעה שהגיש ביוני 2014 הוא האשים את המעסיק בכך שלא פעל לחידוש ההיתר, וסבר שבנסיבות אלה יש לראות בו כעובד שפוטר בניגוד לחוק. לדבריו, במשך כל התקופה הוא לא קיבל תשלום עבור זכויות סוציאליות כגון דמי חגים, הבראה, פנסיה, החזרי נסיעות ועוד. לטענתו הוא זכאי לתנאים של עובד בנייה בהתאם להסכם הקיבוצי בענף.

דיני עבודה

פוטר לפני הפנסיה - ויפוצה בכ-150 אלף שקל

עו"ד זאבי רוזנר

סוכן מכירות ב"ישרקו" טען שהפסקת העסקתו בגיל 65 הייתה נגועה באפליה מחמת גיל ובוצעה ללא שימוע. שתי ערכאות שיפוטיות הסכימו איתו

פוטר לפני הפנסיה - ויפוצה בכ-150 אלף שקל

בתגובה טען המעסיק שהתובע קיבל את מלוא השכר שהגיע לו ולא הסכים לטענה שלפיה נהג באופן לא חוקי. לדבריו, הוא פעל לחידוש ההיתר של התובע אולם הרשויות התעלמו מפניותיו בנושא.

במידה שייקבע כי בכל זאת עליו לפצות את התובע, ביקש המעסיק לחשב את זכויותיו עבור תקופה קצרה בהרבה מזו שנטענה בכתב התביעה. לטענתו, התובע עבד עבורו בשנים 2014-1989, אולם לא ברציפות מאחר שעבודות איטום הן "עונתיות" ומתרכזות בחורף.

מלבד זאת הצביע המעסיק על תקופות ארוכות שבהן התובע לא עבד עבורו כלל, כשהאחרונה בהן הייתה בין החודשים נובמבר 2004 לפברואר 2005 – תקופה שלטעמו ניתקה את יחסי העבודה ביחס לשנים הקודמות.

אין רצף תעסוקתי

המסמכים שהוצגו בתיק אמנם העלו כי הפועל הועסק על ידי הנתבע עוד לפני 1989, ובחלק מהתקופות שהנתבע הכחיש שהוא עבד עבורו, אולם דוחות של שירות התעסוקה שכנעו את השופטת שרה שדיאור שההפסקה האחרונה ניתקה את יחסי העבודה ביניהם. לפיכך, ככל שהתובע זכאי לפיצוי, יש לחשב אותו לפי תקופת העבודה שלאחר מכן – החל ממרץ 2005.

מכאן היא פנתה לבחון מהן הזכויות הסוציאליות ששולמו לתובע ואם הוא אכן פוטר בניגוד לחוק. היא הבהירה שלו הוכיח המעסיק שפעל לחידוש ההיתר אך לא נענה על ידי הרשויות, טענתו הייתה מתקבלת, אך הוא לא עשה זאת. לכן, היא קיבלה את גרסת התובע וקבעה שהוא אכן פוטר בניגוד לחוק.

בנוסף מצאה השופטת שדיאור שלמעט דמי חופשה, התובע לא קיבל תשלום עבור זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, פנסיה ועוד. כמו כן, היא קיבלה את הטענה שיש לחשב את זכויותיו בהתאם להסכם הקיבוצי בענף הבנייה.

בסופו של דבר חויב הקבלן לשלם לתובע 98,435 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.