המשביר ישלם חוב של 700 אלף שקל לעיריית כרמיאל

הרמת מסך: "קוסט", חברה בת של המשביר לצרכן, צברה את החוב ונכנסה להליך פירוק. בית המשפט קיבל את תביעת העירייה לקבל ממנה את הסכום

עו"ד ויקטור בן חייםפורסם: 28.05.18 , 21:06

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתה של עיריית כרמיאל נגד חברת "המשביר 365 החזקות", בגין חוב ארנונה של כ-700 אלף שקל שצברה חברה בת שלה – "קוסט", שנמצאת בהליכי פירוק. השופטת איילת הוך-טל קבעה שיש לחייב את המשביר בתשלום בשל העובדה שבמועד היווצרותו היא הייתה בעלת השליטה היחיד בקוסט.

חברת קוסט הוקמה במרץ 2010 וכמה חודשים לאחר מכן שכר המשביר שטח בכרמיאל שהיה מיועד לשמש מרכול בניהול החברה. בתחילת הדרך נרשם המשביר כמחזיק הנכס בעירייה אך באוגוסט 2014 עבר הרישום לקוסט.

חצי מיליון ש' בשנה:

עיריית ת"א הפסידה בקרב הארנונה

עו"ד רן הירש

חברת חשבשבת, המייצרת תוכנה להנהלת חשבונות, דרשה סיווג ארנונה מקל בהיותה "בית תוכנה". העירייה התנגדה, אבל בית המשפט חייב אותה

חצי מיליון ש' בשנה: עיריית ת"א הפסידה בקרב הארנונה

זמן קצר לאחר מכן נכנסה החברה להליכי פירוק ולנכס הצטבר חוב ארנונה של 700 אלף שקל. המחלוקת העיקרית בתביעה שהגישה העירייה התייחסה לשאלת חובתו של המשביר לשאת בתשלום החוב. לטענת העירייה, שוכר הנכס לפי הסכם השכירות הוא המשביר, וגם אם האחרון החליט להשכירו בשכירות משנה לקוסט, הוא לא פטור מהחובה לשלם ארנונה.

לדבריה יש לראות במשביר כמי שהחזיק בנכס במשך כל תקופת השכירות, או לכל הפחות החזיק בו ביחד עם החברה. היא הוסיפה כי המשביר היה בעל השליטה בקוסט בתקופה הרלבנטית וגם מסיבה זו הוא חייב בתשלום החוב.

זאת ועוד: על פי העירייה ביצעה קוסט העדפת נושים אסורה ונמנעה בכוונה מתשלום החוב, ולכן יש להרים את מסך ההתאגדות בינה לבין המשביר.

מנגד טענה המשביר שהנכס הוחזק והופעל על ידי קוסט באופן בלעדי בתקופה הרלבנטית. לדבריה, העירייה התרשלה בגביית החובות של החברה כל עוד הדבר היה אפשרי והיא לא צריכה לשאת באחריות למחדל.

השופטת איילת הוך-טל קבעה שמאחר שקוסט החזיקה בנכס והייתה "בעלת הזיקה הקרובה ביותר", היה נכון להטיל עליה את תשלום החוב. לדבריה, "הרמת מסך" היא חריג לכלל בדבר האישיות המשפטית הנפרדת והעצמאית שיוצר מסך ההתאגדות, ויש לנקוט בו במשורה.

עם זאת קבעה השופטת שמאחר שקוסט נמצאת בתהליך פירוק ומתקשה בתשלום החוב לתובעת, ואחרי שהוכח כי המשביר הייתה בעלת המניות הבלעדית בחברה במועד יצירת החוב (ואף העבירה לקוסט 15 מיליון שקל לצורך ביצוע תשלומים לרשויות), היא תהיה האחראית לשאת בחוב הארנונה.

בסופו של דבר פסקה השופטת הוך-טל כי על המשביר לשלם לתובעת את כל חוב הארנונה בסך כ-700 אלף שקל, בצירוף שכר טרחת עו"ד ותשלום אגרה בסך של 130 אלף שקל.