שופט עצר הקמת חניון האוטובוסים בירושלים

ביהמ"ש הסכים עם תושבי שכונת משכנות האומה והורה לעצור את העבודות. נקבע שלא הושלמה קבלת ההיתר מהגורם המוסמך בנושא איכות הסביבה

עו"ד תומר מירזפורסם: 29.05.18 , 22:17

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישו ועד שכונת משכנות האומה ושבעה מתושביה, והורה להשהות את הקמת החניון האוטובוסים התפעולי של "אגד" בכניסה לעיר. השופט פאול שטרק קבע שעבודות העירייה החלו מוקדם מדי, ושהיא לא השלימה את הליך קבלת ההיתר מהגורם המוסמך בנושא איכות הסביבה.

בנובמבר 2017 אישרה מועצת העיר שימוש במגרש בכניסה לירושלים לצורך הקמת חניון אוטובוסים לאגד והוציאה צו מתאים. בתגובה הגישו תושבי שכונת "משכנות האומה" המתגוררים בסמוך למגרש ערר על ההחלטה.

חצי מיליון ש' בשנה:

עיריית ת"א הפסידה בקרב הארנונה

עו"ד רן הירש

חברת חשבשבת, המייצרת תוכנה להנהלת חשבונות, דרשה סיווג ארנונה מקל בהיותה "בית תוכנה". העירייה התנגדה, אבל בית המשפט חייב אותה

חצי מיליון ש' בשנה: עיריית ת"א הפסידה בקרב הארנונה

לטענתם, הצו להקמת החניון ניתן תוך חריגה מסמכות, מבלי שנבחנה השפעתו על הסביבה ומבלי שאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה. הם הוסיפו שעל פי החוק, העירייה מוסמכת להקים מגרש חנייה חינמי לטובת הציבור אולם אינה מוסמכת להקים מגרש כזה לשימושה של חברה פרטית.

מנגד טענה העירייה שהחוק מסמיך אותה לעשות שימוש במשאבי קרקע פנויים לטובת הציבור מבלי לדרוש ממנה לקבל דוחות סביבתיים בטרם האישור.

לטענתה, החניון לא מיועד רק לשימושה של חברת אגד, ויחנו בו אוטובוסים ציבוריים בכלל. בכך, לדבריה, הוא משרת הציבור הרחב המבקש להיכנס לעיר ולצאת ממנה.

בראשית דבריו קבע השופט פאול שטרק כי החניון אכן נועד לשמש את הציבור, לנוכח העובדה שחברת אגד מפעילה אוטובוסים המשמשים לתחבורה ציבורית. הוא הוסיף שלפי החוק אין חובה על ראש העירייה לקיים התייעצויות או לתת זכות שימוע לפני מתן צו כאמור.

עם זאת הדגיש השופט שהחוקים הנוגעים לאיכות הסביבה הם כלל ארציים וחלים גם על עיריות. לדבריו, לנוכח ההתפתחות המהירה של תחום המשפט הסביבתי, והעלייה במודעות בכל הנוגע לשמירה על איכות הסביבה, נוצר צורך ממשי בכלים משפטיים לאכיפת סטנדרטים בתחום על גורמים ציבוריים.

בפסק הדין צוין שבטרם מתן הצו להקמת החניון לא הושגו אישורים או הנחיות בקשר לדרכים למניעת מפגעים סביבתיים שעלולים לנבוע מהקמתו.

משכך פסק השופט שטרק שנפל פגם מנהלי במתן הצו. בנסיבות אלה הוא קיבל את הערר ואסר על ביצוע עבודות בשטח. בנוסף הוא חייב את עיריית ירושלים לשלם למערערים 3,600 שקל בגין הוצאות משפט.