בניגוד להסכם ממון: תבעה מבעלה חצי מהבית
בני זוג סיכמו לפני החתונה שהמגרש שבו התגוררו שייך באופן בלעדי לבעל. אחרי שהתגרשו פנתה האישה לבית המשפט למשפחה, אך נדחתה
בית המשפט למשפחה בחיפה דחה
לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד הגרוש שלה בדרישה לקבל מחצי מהזכויות בבית, אף שהסכם הממון ביניהם קבע שהמגרש שייך בבלעדיות לבעל. האישה טענה שההתנהלות ביניהם העניקה לה זכות על הנכס, אבל השופטת אלה מירז הבהירה לה ששינוי הסכם ממון חייב להתבצע בכתב.
לאחר נישואיהם בנו השניים בית על המגרש ונכנסו לגור בו ב-2014. תשעה חודשים לאחר מכן הם נפרדו, ובתביעה שהגישה האישה באמצעות עו"ד רחלי אסולין היא דרשה מבית המשפט להצהיר שבית המגורים הוא רכוש משותף. לטענתה, הסכם הממון מחריג רק את המגרש ולא את הבית שנבנה עליו. לדבריה, בהתנהגותו יצר הבעל כלפיה מצג והבטחות שמדובר ברכוש משותף, ולכן הסכימו הוריה שללם את 400 אלף השקלים לטובת הבניה.
עבור שני בני הזוג, שהתחתנו לפני כשמונה שנים, מדובר בנישואים שניים. ביום חתונתם הם חתמו על הסכם ממון שאושר שבו נקבע כי הזכויות במגרש שרשום על שם הגבר יישארו בבעלותו. במועד אישור ההסכם בבית המשפט הוסיפו הצדדים סעיף שלפיו מאחר שהאישה העבירה באמצעות הוריה 400 אלף שקל לטובת בניית הבית על המגרש, הבעל ישיב סכום זה במקרה של פרידה.
דיני משפחה
סכסוך גירושים: זוג רב על חלקת הקבר שלהם
מערכת psakdin
בזמן הנישואים רכש הבעל חלקת קבר זוגית ליד הוריו. אחרי הפרידה הוא דרש מגרושתו לוותר על חלקה תמורת סכום סמלי. מה קבע בית המשפט?
היא הוסיפה שבעלה לשעבר והיא לקחו משכנתה משותפת לצורך השלמת הבנייה והתקשרו יחד עם הקבלנים השונים. היא ציינה שכל הסכום שהושקע בבנייה היה משותף.
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד ליאורה אוחנה, טען מנגד שהתביעה מנוגדת להסכם הממון שקובע שהמגרש שייך לו. הוא ציין את הוראות חוק המקרקעין שלפיהן הבעלות במגרש חלה גם על כל המחובר אליו. לדבריו, ההסכם נקט משטר הפרדה ביחס לרכוש שהביא עמו כל צד והוא החיל במידה רבה את ההפרדה גם על רכוש שנצבר במהלך הנישואים. הוא הוסיף שמלבד הלוואה שהתקבלה מהוריה, אשתו לא השתתפה במימון הבנייה בשום צורה.
לא ניתן לשנות בהתנהגות
ואכן, השופטת אלה מירז קיבלה את טענות הבעל ודחתה את התביעה. היא הבהירה ששינוי הסכם ממון צריך להיעשות בכתב בלבד ולקבל את אישור בית המשפט: "לא ניתן לשנות הסכם ממון בהתנהגות ואין כל משמעות למצגים שונים מטעם מי מהצדדים". לדבריה, אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר ודאות מוחלט ויסכל את מטרת ההסכם שנועד להבטיח יציבות וביטחון לשני הצדדים.
בפסק הדין נקבע שבהסכם החריגו הצדדים את המגרש, כמו גם את העסקים והחשבונות הפרטיים, משיתוף כלכלי. לדברי השופטת, ככל שלאישה יש טענות בקשר למגרש היה עליה לעשות זאת במסגרת תיקון הסכם הממון, ומשלא עשתה זאת - אין לה אלא להלין על עצמה.
השופטת מירז דחתה את טענותיה שלפיהן השתתפה במימון תשלום המשכנתה או הבית מעבר לכספי ההלוואה שהחזרה הובטח בהסכם. היא חייבה אותה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
"עצה טובה למתחתנים, בוודאי בפרק ב' בחיים, לערוך הסכם ממון על מנת ליתן ודאות ליחסים הכלכליים שבין בני הזוג", כתבה בפסק הדין. "עם זאת, מלמד אותנו המקרה דנן כי עריכת הסכם... לא מבטיחה בכל מקרה את השקט בעת הפרוד".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד רחלי אסולין
- ב"כ הנתבע: עו"ד ליאורה אוחנה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
