ביהמ"ש הפך החלטה: בן 3 לא יילקח מאמו

בת 27 ערערה על החלטת ביהמ"ש לנוער להעביר את בנה למשפחת אומנה בשל עיכובים התפתחותיים קשים. בית המשפט המחוזי החליט שהצדק עמה

עו"ד מאירה צדוקפורסם: 11.06.18 , 18:26

בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל לאחרונה החלטה של בית המשפט לנוער להוציא פעוט בן 3 מחזקת אמו והעברתו למשפחה אומנת. בכך קיבלה השופטת אספרנצה אלון את הערעור שהגישה האם בת ה-27, לאחר שהתרשמה שלא מוצו הליכי הטיפול בקהילה בטרם נקיטת הצעד הדרסטי של ניתוקם אחד מהשנייה.

הפעוט ואמו גרים מאז לידתו עם סבתו בת ה-50, אישה קשת יום המטפלת עדיין בשלושת ילדיה הנוספים, הדודים של הילד. האם מנהלת עם אביו של הפעוט "יחסים מורכבים" והם לא גרים יחד, אם כי לפני חודש הביאו לעולם ילדה נוספת. האב עצמו אינו מגלה עניין בגידול בנו.

דיני משפחה

ההורים עם פיגור קל - 3 הילדים ימסרו לאימוץ

עו"ד אלינור ברגר

בני זוג בעלי מוגבלויות ניהלו מאבק משפטי ארוך לשמור על קשר עם ילדיהם שנולדו תוך שנתיים. לבסוף העליון הכריע: הילדים יימסרו לאימוץ סגור

ההורים עם פיגור קל - 3 הילדים ימסרו לאימוץ

באפריל האחרון, על סמך המלצות שירותי הרווחה, החליט בית המשפט לנוער בחדרה להעביר את הפעוט למשמורת שירותי הסעד ומשם למשפחה אומנת. ההמלצות נסמכו על בדיקות רפואיות שנערכו לפעוט ובהן נמצא שהוא סובל מעיכוב התפתחותי חמור שבא לידי ביטוי בקשיים תקשורתיים ובדידות חברתית-רגשית. החלטת בית המשפט התבססה גם על אבחון שנערך לאם ולסבתא, ובו נמצא כי שתיהן אוהבות את הקטין אך חסרות מסוגלות הורית.

האם ערערה על ההחלטה למחוזי וטענה שלא מוצו דרכי הטיפול בטרם הוצאת בנה ממשמורתה. לדבריה, הוא הוכרז כקטין נזקק לפני שמונה חודשים ושולב במעון יום שיקומי רק לפני חודשיים. מדובר בתקופה קצרה שאינה יכולה ללמד אם תרמה לצמצום הפער ההתפתחותי של בנה.

באת כוחה הדגישה שהילד לא נמצא בסיכון או הזנחה מצד משפחתו, והוא מגיע ברציפות לגן והשתלב בו היטב. כמו כן, לא ניתנה לאם ולסבתא אפשרות והזדמנות להיעזר בגורמים טיפוליים בקהילה ולהוכיח שהן מסוגלות לגדל את הקטין. "האם והסבתא קשורות בנימי נפשן לקטין ומעניקות לו אהבה רבה", הוסיפה.

מנגד, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביקשה לדחות את הערעור וטענה כי אין דרך אחרת לאפשר טיפול והשגחה על הקטין אלא בהוצאתו מביתו. במענה לטענת האם שלפיה לא מוצו ההליכים בקהילה ענתה כי הסיכוי לשיפור בתפקודה "לא נראה לעין".

אבל השופטת אספנרצה אלון קיבלה את הערעור וכתבה כי "הוצאת קטין ממשמורת אמו נוגעת בנימי הנפש ומשכך יש לנהוג בצעד קיצוני זה במשנה זהירות". היא ציינה שלנוכח שילובו במעון יום שיקומי רק לאחרונה, לא ניתן לומר שאמצעי טיפול מתון זה כשל. זאת במיוחד כשהאם והסבתא לא קיבלו הדרכה וייעוץ ואף לא מענה לשעות אחר הצהריים.

השופטת הדגישה שהמלצות להענקת תמיכה רגשית והדרכה לאם לא יושמו וכי אבחון המסוגלות ההורית שנערך לה היה חלקי. לדבריה, היא התרשמה שהאם והסבתא שיתפו פעולה עם הגורמים הטיפוליים והן מסכימות לכניסתה של "סומכת" (מדריכה טיפולית) לביתן במטרה להדריך ולסייע להן בשעות אחר הצהריים.

"זכותה של האם להחזיק ולגדל את בנה היא זכות מכוח חוק הטבע ומכוח הדין. בטרם הוצאת קטין ממשמורת אמו, שאין חולק שזה אמצעי קיצוני, עלינו להיות משוכנעים כי מוצו כל אמצעי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מאמו", סיכמה השופטת אלון וביטלה את ההחלטה להוציא את הקטין ממשמורת אמו.