הפיצוי קוצץ: מנהל בכיר לא זכאי לשעות נוספות

רשת מוסכים חויבה לשלם 353 אלף ש' לעובד לשעבר, אבל ערעור שהגישה התקבל ברובו: השופטים קבעו שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו

עו"ד נדב אבידורפורסם: 01.07.18 , 17:25

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה חלק ניכר מערעור שהגישה רשת המוסכים "כ.ש. מרכזי תיפעול לרכב" על פסק הדין של בית הדין לעבודה בתל אביב, ובמסגרתו חויבה לשלם למנהל שהעסיקה בעבר 353,283 שקל עבור שעות נוספות. השופטים קבעו כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו משום שהיה בכיר בחברה, וביטלו את החיוב.

העובד הצטרף לחברה בשנת 2000 כמנהל מוסך שהפעילה בחולון. בסוף 2011 הועברה פעילותה העסקית לחברת "שגריר", וזו המשיכה להעסיק אותו באותו התפקיד. כשנה לאחר מכן הוא הגיש לבית הדין לעבודה בתל אביב תביעה נגד "כ.ש מרכזי תיפעול רכב" ובה טען שלא קיבל תשלום על שעות נוספות ולא הופרשו לטובתו כספים לקרנות הפנסיה וההשתלמות בהתאם לצו ההרחבה שחל על ענף המוסכים.

דיני עבודה

פוטר לפני הפנסיה - ויפוצה בכ-150 אלף שקל

עו"ד זאבי רוזנר

סוכן מכירות ב"ישרקו" טען שהפסקת העסקתו בגיל 65 הייתה נגועה באפליה מחמת גיל ובוצעה ללא שימוע. שתי ערכאות שיפוטיות הסכימו איתו

פוטר לפני הפנסיה - ויפוצה בכ-150 אלף שקל

ביולי 2016 התקבלה התביעה והחברה חויבה לשלם לו כ-400 אלף שקל (כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד), מתוכם 353,283 שקל בגין אי תשלום שעות נוספות. הסכום האמור נפסק לאחר שבית הדין קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו משום שהיה בסך הכול מנהל זוטר.

החברה ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי וטענה שהמנהל הועסק במשרת אמון בכירה ולכן לא היה זכאי לתשלום עבור שעות נוספות. בנוסף היא ערערה על כך שזכויותיו הסוציאליות חושבו בהתאם לצו ההרחבה אף שלטענתה הוא לא חל עליו כיוון שהמנהל לא נחשב לעובד מוסך "רגיל".

עיון בפסק הדין של בית הדין בתל אביב הוביל את הרכב השופטים רועי פוליאק, אילן סופר וחני אופק גנדלר למסקנה שלא נפל פגם בחישוב הזכויות הסוציאליות, אך יש להתערב בקביעה המשמעותית ביותר לגבי השעות הנוספות.

הם ציינו שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדים בתפקידי הנהלה בכירים. כיצד מבחינים בין מנהל זוטר לבין מנהל בכיר? בהתאם לשעות העבודה, גובה השכר, היכולת להפעיל שיקול דעת עצמאי, מידת האמון שהמשרה דורשת והשאלה האם המנהל נטל חלק בקביעת המדיניות בארגון.

יישום המבחנים על המקרה הנוכחי הוביל לקביעה כי התובע היה למעשה מנהל בכיר ולא זוטר. השופטים ציינו כי הוא אמנם היה כפוף לבעלי החברה ולמנהל הרשת, אך הוא עבד שעות רבות, השתתף בישיבות הנהלה, קיבל החלטות מקצועיות כבדות משקל ולמעשה היה "המוציא והמביא" בכל הקשור לניהול המוסך. יתרה מכך, בשנים האחרונות לעבודתו ממוצע המשכורות שלו נע בין 34 ל-40 אלף שקל לחודש – גבוה לכל הדעות.

לפיכך, נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על המנהל ולכן הוא לא זכאי לתשלום על שעות נוספות. לנוכח האמור, השופטים ביטלו את החיובים שהוטלו על החברה בגין שעות נוספות, כולל הוצאות המשפט ושכר טרחת העו"ד הנגזרים מהן.

בסך הכול הופחתו הפיצויים ב-361,283 שקל. בעקבות תוצאות הערעור חויב המנהל בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.