בלי לגור איתו: הוכרה כידועה בציבור ותקבל קצבת שארים
ביטוח לאומי סירב להכיר כאלמנה בבת זוגו של אדם שהלך לעולמו משום שלא חיו יחד. אבל בית הדין לעבודה התרשם שהיו לכך סיבות מוצדקות
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר
לאחרונה באישה שבן זוגה הלך לעולמו ב-2014 כידועה בציבור שלו, והורה לביטוח לאומי לשלם לה קצבת שארים. המוסד התנגד בטענה שהשניים לא ניהלו חיים משותפים, אבל השופטת חופית גרשון-יזרעאלי התרשמה שהיו סיבות מהותיות ומשמעותיות שמנעו מהם להתגורר יחד בקביעות, בהן מצבו הנפשי של המנוח – שהתמודד עם סכיזופרניה.
לדבריה הם אמנם לא גרו יחד בקביעות, אך הדבר נבע בשל הצורך שלה לסעוד את אמה כמה לילות בכל שבוע ועל רקע מצבו הנפשי של המנוח, שמדי פעם הפגין התנהגות אלימה כלפי הסביבה בשל מחלתו.
המנוח הוכר כנכה בביטוח לאומי. נסיבות מותו לא צוינו בפסק הדין, אך ידוע שהוא הלך לעולמו בדצמבר 2014 כשהיה מאושפז בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל". זמן מה לאחר מכן ביקשה בת זוגו לקבל מביטוח לאומי קצבת שארים כידועה בציבור שלו, אך נדחתה. בתביעה שהגישה בנובמבר 2015 היא ביקשה להורות למוסד לכבד את זכויותיה, שהרי הייתה זוגתו של המנוח בעשור האחרון לחייו.
דיני משפחה
תביעה: הקשיש נתן לי במתנה דירה ברוטשילד
עו"ד אליהו ביטון
הסכם בין הקשיש לבין ידידו העניק לאחרון נכס של 2.5 חדרים במרכז ת"א בתמורה לכך שסעד אותו ואת בנו. כשהלך לעולמו, הגיעה הפרשה לביהמ"ש
לצד זאת היא ציינה שמערכת היחסים שניהלו הייתה אוהבת וכי היא בביתו כביתה, מה גם שהם חלקו בהוצאות המחיה. כהוכחה לקשר הזוגי החזק היא ציינה שהמנוח רשם אותה כמוטבת בפוליסת הביטוח שלו.
מנגד טען ביטוח לאומי שהמנוח מעולם לא ציין בתביעותיו למוסד שהוא מנהל זוגיות, ואין הוכחה לכך שהשניים ניהלו חיים משותפים. לטענתו, ובשונה מהתמונה שהאישה מנסה להציג – היא שהתה בביתו של המנוח רק בסופי שבוע, ולשניים היו כתובות וחשבונות נפרדים, כך שלא ניתן לומר שהם חיו יחד. בנסיבות אלה, נטען, לא התקיים תנאי המגורים המשותפים שנדרש לצורך הוכחת סטאטוס של ידועים בציבור.
ואולם, חרף עמדת ביטוח לאומי קבעה השופטת חופית גרשון-יזרעאלי שהתובעת ניהלה חיים משותפים עם המנוח ולכן היא זכאית לקבל קצבת שארים כידועה בציבור אלמנה. "משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היום יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם את חלקו", כתבה.
היא הוסיפה שבית הדין הכיר בעבר בידועים בציבור שגרו בנפרד עקב אלימות או "נסיבות קשות שמנעו מהם להתגורר יחד". במקרה הנוכחי היא התרשמה שהתובעת הציגה סיבות אובייקטיביות לכך שלא גרה עם המנוח בקביעות, כמו מצבו הנפשי, העובדה שזו הייתה מערכת יחסים ראשונה של השניים והצורך שלה לסעוד את אמה.
בנוסף, נקבע, מעסיקו ושכנו של המנוח העידו שהתובעת שהתה עמו זמן רב, קנתה מצרכים לביתו, התלוותה אליו לאירועים, סעדה אותו כשהיה מאושפז בבית החולים ועוד. משכך, השופטת גרשון-יזעאלי שוכנעה שהשניים בילו חלק ניכר מזמנם יחד וחיו "חיי שיתוף אמתיים".
בסופו של דבר חויב ביטוח לאומי להעניק לתובעת את הזכויות שמגיעות לה כידועה בציבור ולשלם לה שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד רוזן
- ב"כ הנתבע: עו"ד אירינה פישר
- עו"ד אורן גדות עוסק בדיני ביטוח
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
