ביטוח לאומי שלל גמלה בגלל טעות בטופס

שרת בבי"ס הוכר כנפגע עבודה אבל כעבור זמן מה ביטל ביטוח לאומי את זכאותו לתגמולים בטענה ששיקר. הוא פנה לבית הדין לעבודה שחשב אחרת

עו"ד אסף ברקפורסם: 16.07.18 , 20:42

בית הדין לעבודה בירושלים הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר מחדש כנפגע עבודה בשרת שנפצע בתום יום לימודים בבית ספר. ההכרה בו בוטלה לפני כשלוש שנים בשל סתירות שהתגלו במסמכים שתיעדו את הפציעה, אבל כעת קבעה השופטת יפה שטיין שהפערים נבעו מגורמים חיצוניים שלא קשורים לשרת – כמו קשיי השפה של המנהלנית שתיעדה את דבריו והעומס של הרופא שטיפל בו.

הפציעה אירעה בתום יום עבודה שקוצר לרגל ל"ג בעומר 2014. רגלו הימנית של השרת נלכדה בשבר באחת המדרגות ביציאה מבית הספר והוא נפל. לאחר שהתפנה במונית לקופת החולים, הוא אובחן עם קרע בברך (מיניסקוס) ורופאו הורה לו על חופשת מחלה בת שלושה חודשים. כשנה לאחר שביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה ואישר לו לקבל דמי פגיעה, זומן השרת לחקירה נוספת שהסתיימה בשלילת הגמלה. בעקבות זאת, בדצמבר 2015 פנה השרת לעזרת בית הדין לעבודה.

דיני עבודה

620 אלף שקל לפועל שאצבעותיו נפגעו ממסור

עו"ד בת-חן טייץ

עובד במפעל "אלוקל" בקריית חיים נפצע בתאונת עבודה עם מסור דיסק. השופט קבע שנפרשה בפניו תמונה עגומה באשר לבטיחות במקום

620 אלף שקל לפועל שאצבעותיו נפגעו ממסור

במענה לתביעה הפנה הביטוח הלאומי לסתירות שעלו בין המסמכים הרפואיים והתביעה שהגיש לו השרת לבין הגרסה שמסר במהלך החקירה. כך למשל, נטען כי המנהלנית שעזרה לו למלא את טופס התביעה כתבה שהמקרה אירע "ביציאה לעבודה" ולא "מהעבודה", וברישום הרפואי כלל לא צוין שמדובר בתאונת עבודה, אלא שהשרת פנה למרפאה עקב כאבים בברך שהחלו יום קודם לכן.

במסגרת הדיונים בתיק עמד התובע על כך שמדובר בתאונת עבודה שהתרחשה בתום יום העבודה. הוא העיד כי באותו היום (ל"ג בעומר) היה עומס במרפאה ולכן הרופא מיהר, לא שאל אותו שאלות בדבר השתלשלות המקרה ותיעד בחיפזון את הפגיעה.

כמו כן, המנהלנית – שהעידה מטעם התובע – סיפרה כי אף שעלתה ארצה לפני כ-30 שנה, היא עדיין מתקשה לכתוב בעברית. בתוך כך היא אישרה שהתכוונה לכתוב שהתאונה אירעה "ביציאה מהעבודה".

עדויות אלה, לצד עיון במסמכים שהוגשו בתיק, שכנעו את השופטת יפה שטיין שהתובע צודק. העדות האמינה שלו ושל המנהלנית הותירה עליה את הרושם כי התיאור השגוי בטופס התביעה שהוגש לביטוח לאומי נבע מ"טעות לשונית". לחיזוק קביעתה ציינה שגם רישום הנוכחות בעבודה של התובע מחזק את גרסתו.

עוד נקבע כי רישומי הרופא אכן מעוררים "קושי מסוים" לנוכח הנטייה להתייחס לתיעוד רפואי ראשוני ככזה שמלמד טוב יותר על אודות התאונה והפגיעה בהשוואה למסמכים שנערכים מאוחר יותר.

אך עם זאת, העובדה שהוא נכח בעבודה באותו היום שבו הגיע למרפאה תומכת בגרסתו שהרופא לא דייק כשרשם שהכאבים החלו יום לפני הביקור, שהרי לא הגיוני שהתובע הגיע אליו לאחר שעבד שש שעות בעבודה פיזית מאומצת כשיש לו קרע במיניסקוס.

בסופו של דבר התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב להכיר מחדש בפגיעת העבודה של התובע. בנוסף נפסקו לזכותו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 שקל.