הסיפור הקפקאי של העובדים ההודים באינטל קריית גת
עובדים מהודו הועסקו בהרחבת מפעל אינטל בקריית גת באמצעות חברת קבלן, לאחר שלטענתם שילמו אלפי דולרים כדמי תיווך לסוכנות בהודו. נכון להיום העובדים עדיין כאן אך אינם יכולים לעבוד בשל הליך בירור של רשות האוכלוסין המתנהל מול חברת הקבלן. סיפורם חושף חלק ממנגנון ייבוא העובדים הזרים לישראל, ומעלה את שאלת האחריות של הרשויות וגם של החברות הגדולות במשק, לשמירת הזכויות של עובדים אלה
תשעה עובדים הודים, אשר הובאו לעבוד בישראל בתור עובדים מומחים בפרויקט הרחבת מפעל אינטל בקריית גת, פנו לאחרונה לבית הדין לעררים בבאר שבע, בבקשה לחדש את אשרת העבודה שלהם שפגה לפני תשעה חודשים, בטענה כי "נפלו קורבן להונאה ולעושק". הסיפור שעומד מאחורי בקשת עובדים אלה, חושף טפח מהמנגנון הבעייתי של הגירת העבודה החוקית לישראל.
אינטל תשקיע 18 מיליארד ש' במפעל בקרית גת תמורת מענק של כ-1.2 מיליארד ש'
תחילת הפרשה לפני כשנתיים, כשרשות האוכלוסין וההגירה בישראל הנפיקה אשרת עבודה ל-28 עובדים זרים, רובם מהודו, לצורך העבודות להרחבת מפעל אינטל בקריית גת. העובדים הועסקו על ידי חברת יורוסטון אינדסטריאל, שקיבלה עבורם היתרי העסקה לעובדים מומחים במקצוע "צנרי מיקרו אלקטרוניקה וכימיקלים בתחום הצנרת הנקייה", וזאת למשך שנה אחת.
בתצהירים שהגישו לבית המשפט תשעה עובדים מתוך ה-28, הם טוענים כי למדו על העבודה בישראל ממודעות של חברות תיווך בהודו, בהן הובטח שכר גבוה לעבודה של "מניחי צינורות". לפי התצהירים, לאחר שהגישו את המסמכים המעידים על הכשרתם המקצועית, הם זומנו לראיון עם נציגי חברת יורוסטון אינדסטריאל וחברת לסיכו, בו נבחנו בנושאים מקצועיים.
חברת לסיכו צנרת תהליכית, היא אחד מקבלני המשנה איתם התקשרה חברת אינטל לצורך ביצוע פרויקט הרחבת המפעל בקריית גת. חברת יורוסטון אינדסטריאל שימשה כאחת מקבלניות הביצוע, והיא זו שהעסיקה ישירות את העובדים בישראל.
לאחר מכן, לטענת העובדים, הודיעו להם בחברות התיווך כי הם התקבלו לעבודה, אך כדי לזכות בה, היה עליהם לשלם דמי תיווך בגובה מיליון רופי, סכום שווה ערך לכ-15 אלף דולר - סכום שנחשב אסטרונומי במונחי שוק העבודה בהודו. חלק מהעובדים טענו כי הובטח להם כי מדובר למעשה בפיקדון לצורך עלויות הטיסה ותשלומי האגרה לממשלת ישראל וכי הכסף יוחזר להם כאשר יחזרו להודו, אך לאחר מכן בסוכנות ההודית התכחשו להבטחה. יש לציין כי גביית דמי תיווך בסכומים אלה מנוגדת לחוק, אך רשויות החוק בישראל נמנעות מלהתערב בכך מכיוון שכספים אלה משולמים מחוץ לישראל.
לאחר ששילמו את הכסף לחברת התיווך באמצעות הלוואות שנטלו, חתמו העובדים על חוזה העסקה מול חברת יורוסטון. בחוזה שצירפו העובדים בפנייה לבית המשפט צוין כי הם יעבדו 60 שעות בשבוע בשכר של 15 דולר לשעה ויזכו ל-6 ימי חופש בתשלום בשנה, ו-0 ימי מחלה. בנוסף צוין כי לעובדים ינוכו בכל חודש לפחות 250 דולר לצורך דיור והסעות.
בחוזה עוד נכתב כי תקופת ההעסקה תהיה עד חמש שנים, ובכל שנה יוארך החוזה "בהסכמת שני הצדדים", וזאת מכיוון שיש לחדש היתרי עבודה למומחים בכל שנה. העובדים עצמם טוענים כי הובטח להם בעל פה שהארכת החוזה היא עניין פורמלי.
עובדים מומחים?
יש לציין כי עובדים אשר מובאים לישראל על תקן מומחה זר, אמורים להיות "בעלי מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל", וזאת כדי לא לתפוס את מקומות עבודתם של עובדים ישראלים. המבחן לכך נקבע על ידי הוועדה המקצועית של רשות האוכלוסין וההגירה.
בנוסף, שכרם של מומחים זרים אמור להיות לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק. ההנחה שעל בסיסה נקבע מבחן זה היא שגובה ההשתכרות מהווה אינדיקציה על השתייכות העובד לקבוצת עובדים בעלי מומחיות גבוהה ששכרם בהתאם. לפי נתוני משרד הפנים, בסוף 2017 שהו בישראל 5,405 עובדים זרים "מומחים", מתוך סך הכל 88,378 עובדים זרים חוקיים ששהו בישראל.
לפני כשנה הוגשה בקשה להארכת האשרה על ידי חברת יורוסטון, וצורף אליה מכתב מחברת אינטל, אשר בו נכתב כי "אינטל תומכת בבקשת יורוסטון להארכת אשרות המומחים לשנה נוספת", וזאת בקשר עם פרויקט שדרוג קו הייצור במפעל אינטל בקרית גת. המכתב, עליו חתומה מנהלת קשרי ממשל ורגולציה באינטל, מסתיים במשפט: "תודה על תמיכתכם ועזרתכם בהוצאה לפועל של הפרויקט המורכב, בעל החשיבות הלאומית".
בקשה זו של חברת יורוסטון לא אושרה עד היום, ולמעשה מאז 30.9.17, לעובדים אלה אין אישור לעבוד בישראל.
לפני כחודשיים פנתה עו"ד מיכל תג'ר מעמותת "קו לעובד" לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה להתיר את העסקתם של עובדים אלו ולהסדיר את מעמדם משום ש"נפלו קורבן להונאה, לעושק ולגביית דמי תיווך מעבר לסכום המותר". לאחר שלא התקבלה תשובה הוגש ערר לבית הדין בבאר שבע.
בערר ציינה תג'ר כי "במועד הגעתם של העובדים לישראל, או מעט לאחריה, כבר התנהלה חקירה נגד החברה שהביאה אותם לישראל (יורוסטון) - סוגיה המציבה סימן שאלה כבד מעל ההחלטה להתיר את הבאתם לישראל באמצעות חברה זו, ככל שאכן היה ידוע על הפרות של חברה זו".
"אין עבודה, אין משכורת, אין כלום"
"באנו לכאן לפני שנתיים, כדי לעבוד בישראל חמש שנים" מספר סאג'ו פאיפילי, אחד העובדים. "אחרי שנה אחת לא חידשו לנו את הוויזה, אמרו לנו, חכו עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש, אבל עד עכשיו הם לא חידשו. עכשיו אין לנו ויזה, אנחנו לא יכולים לראות את המשפחה שלנו, וגם אין לנו עבודה, אין משכורת אין כלום".
פאיפלי ועובדים נוספים שנשארו בישראל שוהים עדיין בדירה בקריית גת אותה שכרה עבורם חברת יורוסטון. "בהתחלה, תשעה אנשים גרו בדירה הזאת. כשכל אחד שילם 250 דולר (לחודש) עכשיו אנחנו שלושה, כי השאר עזבו להודו. החברה אמרה להם תלכו להודו, ונשלח לכם ויזה. אבל עד עכשיו הם לא קיבלו ויזה. הם עדיין מחכים".
עו"ד תג'ר מסבירה כי מקרה זה משקף את "אחת הבעיות החריפות המאפיינות את הגירת העבודה לישראל - גביית דמי תיווך מופקעים ממהגרות ומהגרי עבודה". לפי תג'ר, תופעה זו מעמידה את העובד במצב של שעבוד חובות, מעמיקה את פגיעותו ואת התלות במעסיק.
ברשות האוכלוסין וההגירה מכירים בתופעה זו, ובסקירה שהגישו בינואר 2018 דיווחו על הסכמים בילטראליים (דו-לאומיים) שנחתמו בענף הסיעוד, אותם הגדירו כ"הסכמים שתכליתם היא יצירת מנגנון גיוס ישיר בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים, שנועד למנוע גבייה של דמי תיווך אסורים מהעובדים הזרים על ידי גורמי תיווך פרטיים".
ומה לגבי האחריות של מזמין השירות על תנאי ההעסקה? כשמדובר בהבאת עובדים מקצועיים לישראל בעיקר בענף הבנייה והתשתיות, לרוב מדובר במספר חברות המעורבות, כאשר העובדים הם למעשה עובדי קבלן, ולפעמים אף עובדי הקבלן של הקבלן כמו במקרה הנוכחי. למעשה עובדים אלה עבדו בפרויקט הרחבת המפעל של חברת אינטל, אך היו חתומים על חוזה מול חברת יורוסטון כאמור, שהתקשרה עם חברת לסיכו.
לפי עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה בנ. פינברג ושות', בתי המשפט יכולים להטיל את האחריות על תנאי העסקה של עובדים על המעסיק בפועל, ולא רק על המעסיק מולו נחתם החוזה. "כאשר יש תביעות בבית הדין לעבודה בנושאים אלה, במקרים רבים תצורף חברת הקבלן וגם המעסיק בפועל. לעיתים, תלוי בנסיבות, בית המשפט אף יכול לקבוע אחריות רק למעסיק בפועל, ונטל ההוכחה יהיה עליו, זאת כדי למנוע 'עצימת עיניים' לגבי תנאי ההעסקה של עובדים מצדם של מעסיקים בפועל אשר התקשרו עם חברות קבלן".
נכון לעכשיו, הערר שהוגש לבית הדין בבאר שבע הוא תקוותם האחרונה של פאיפילי וחבריו, אשר הרימו ידיים מהאפשרות לחידוש הוויזה על ידי חברת יורוסטון "עכשיו כבר אין לנו תקווה עם יורוסטון" אומר פאיפילי, "הם לא יכולים להוציא לנו ויזה. אני בטוח בזה. תשעה חודשים חיכינו ולא קרה כלום. איך אנחנו יכולים להמשיך לחכות כאן?".
אינטל: "לא הייתה התקשרות חוזית ישירה"
מקו לעובד נמסר כי: "ישראל מתהדרת שחתמה על כמה הסכמים בילטראליים להפסקת תופעת תשלום דמי התיווך, אך מאז ממשיכה לאשר ולייצר עוד ועוד מבנים שישרתו את מי שמרוויח הון שחור מדמי תיווך. במקרה הנידון העובדים הובאו כ'מומחים', מסלול נוסף שנועד לעובדים בכירים ממדינות מפותחות ונמצא רווחי לגריפת דמי תיווך לא חוקיים ממהגרים ממדינות מתפתחות ולכבילתם למעסיקים.
ה'מומחים' מהודו מצטרפים ל-65 אלף עובדי הסיעוד הזרים בישראל שמשלמים דמי תיווך שגובהם נוסק משנה לשנה, לעובדי חברות הבניין הזרות שיגיעו במסלול עוקף הסכמים בילטראליים וישלמו דמי תיווך, ל-70 אלף העובדים הפלסטינים שרבע משכרם החודשי משולם עבור ההיתר לעבוד, ה'סטודנטים' לחקלאות שמגיעים ממדינות מתפתחות משלמים חמישית משכרם לתוכניות 'לימוד'. מדינת ישראל רוצה את מהגרי העבודה שלה עושים כרצונה, משועבדים לחובות וכבולים למעסיקיהם".
מחברת יורוסטון נמסר: "חברת יורוסטון הינה חברה בינלאומית המתמחה בביצוע פרויקטיים קבלניים והנדסיים מורכבים בכל רחבי אירופה. החברה שימשה כקבלנית ביצוע מטעם קבלני משנה במסגרת פרויקט להקמת מפעל אינטל בקרית גת. החברה הייתה אמונה על ביצוע עבודות ייחודיות בתחום צנרות גז טבעי למפעל החדש שהוקם. עבודות מיוחדות כגון אלו מחייבות הסתייעות בעובדים זרים בעלי מומחיות מקצועיות, באשר אין בנמצא עובדים ישראליים המיומנים ובעלי ניסיון מספק המתאימים לצרכים של אינטל בישראל. לשם כך, הסתייעה החברה בעובדים אזרחי האיחוד האירופי ובעובדים מהודו".
"החברה ו/או מי מטעמה לא לקחו לכיסם ולו אגורה אחת מן העובדים בעבור הצבתם בישראל, וכל הכנסותיה של החברה נובעות אך ורק מביצוע פרוייקטים מורכבים בעבור לקוחותיה, תחת חוזי התקשרות בהיקפים של מאות אלפי שקלים. העובדים אף חתמו במדינת מוצאם על הצהרות שהוגשו לרשות האוכלוסין, שם אישרו במפורש כי לא שילמו ולא נדרשו לשלם עבור עבודתם בישראל והצהרות אלו הוגשו לרשות האוכלוסין והיוו תנאי יסודי ובסיסי לקבלת היתרי ההעסקה עבור העובדים בישראל".
"למותר לציין כי החברה הסתמכה על הצהרה זו לצורך העסקתם, ולמעשה הפעם הראשונה שהחברה שמעה על טענה זו הייתה רק לאחרונה. החברה העסיקה את העובדים בהתאם לכל הוראות הדין המחייבות, ואף העניקה להם תנאי עבודה ומחייה מצויינים, הרבה מעבר לדרישות הבסיסיות של החוק. העובדים קיבלו תשלום מלא בגין ימי מחלה וחופשה. מאחר ואינכם מציגים בפנינו פרטים כלשהם של עובד מסוים אשר לכאורה לא שולם לו שכר כדין, ברור שאין ביכולתנו להתייחס לגופו של עניין, ואנו נאלצים להשיב באופן כללי. החברה מצויה בימים אלו בהליך של בירור אל מול רשות האוכלוסין ותשובתה המלאה והעניינית לכלל השאלות שנדרשה אליהן תפורט בהרחבה בפני הגורמים הרלוונטיים ברשות".
תגובת אינטל: "אנחנו מקפידים על כל דרישות החוק ואף למעלה מכך ומוודאים שגם הספקים שעובדים איתנו יעמדו באותם סטנדרטים. מבדיקה שנערכה עולה כי לאינטל מעולם לא היתה התקשרות חוזית ישירה עם חברת יורוסטון שסיפקה שירותים לקבלנים בתחום הבינוי. אנו מצרים על פגיעה בזכויות עובדים ומקווים שהדבר יטופל מצד רשויות אכיפת החוק במהירה".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "הנושא נמצא בימים אלה בחקירת הגורמים המקצועיים ועל כן אנו מנועים ממסירת כל פרט המתייחס באופן ישיר או עקיף לסוגיות הנחקרות כעת".
מחברת לסיכו לא נמסרה תגובה.
.
לפנייה לכתב/ת 
