190 אלף שקל למורה שנפצע בקישוט ביה"ס

במסגרת הכנות לחג הקורבן נפל מורה מירושלים מגובה 2 מטרים ונפצע בידו. ביהמ"ש קבע שמשרד החינוך לא וידא שהפעילות תתבצע בבטחה

עו"ד יובל המליפורסם: 30.07.18 , 17:01

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שמשרד החינוך ישלם פיצויים של כ-190 אלף שקל למורה לחינוך מיוחד בבית ספר בעיר, שנפל כשניסה לתלות יריעת הצללה לקראת חגיגות "חג הקורבן". השופט נאיל מהנא קבע כי משרד החינוך לא וידא שהפעילות נעשית בבטחה ולא סיפק אמצעי בטיחות נדרשים. למורה עצמו יוחסו 20% אשם תורם. הסכום יתווסף לתגמולים שקיבל המורה מביטוח לאומי.

התאונה אירעה באוקטובר 2013, במהלך הכנות בית הספר לאירועי "חג הקורבן". הוא עלה על גדר כדי לתלות יריעת כיסוי מפלסטיק לצורך הצללת החצר, איבד שיווי משקל ונפל מגובה שני מטרים. אחרי האירוע הוא הובהל לבית החולים הדסה עין כרם, שם אובחן אצלו שבר באגודל יד ימין ובוצע לו ניתוח קיבוע. בתביעה שהגיש כעבור שנה הוא טען שמדובר ברשלנות מצד משרד החינוך, שאפשר עלייה על הגדר ללא אמצעי בטיחות, הדרכה ופיקוח. הוא הבהיר שביצע משימה שהוטלה עליו על ידי מנהל בית הספר.

תביעה

קפץ מהחלון בהתקף פסיכוטי – המשטרה אחראית

מערכת psakdin

שוטרים הגיעו לסייע למד"א לפנות צעיר מביתו מחשש לאלימות, אולם הוא הצליח לזנק מקומה 3 ונפצע. ביהמ"ש: המדינה תפצה אותו על נזקיו

קפץ מהחלון בהתקף פסיכוטי – המשטרה אחראית

מנגד טען משרד החינוך שהתובע ניסה להיות "ראש גדול" והחליט לתלות את היריעה באמצעות עלייה על גדר גבוהה. צוין כי אין שום נוהל המחייב מורים לטפס על גדר כדי לתלות קישוטים או לסייע לאב הבית – והתובע עשה זאת בזמנו ומרצונו החופשי. משכך, בית המשפט התבקש להסיר ממנו את האחריות ולהטיל אותה במלואה על התובע עצמו.

אבל השופט נאיל מהנא קבע כי "עדותו של התובע הותירה בי רושם אמין, והיא מתיישבת עם עדותו של מנהל בית הספר". הוא קיבל את גרסת התובע וקבע כי הוא אכן נפגע תוך ביצוע משימה בהנחיית המנהל.

באשר לאחריות נקבע כי כשהמנהל הבחין בתובע מנסה לעלות על הגדר הוא היה אמור להורות לו לרדת, או לכל הפחות לספק לו אמצעי בטיחות כמו סולם שיכול היה לסייע בביצוע הפעולה בבטחה.

כמו כן נקבע כי מדובר ב"פעילות מיוחדת" שהצריכה הדרכת בטיחות. אך כפי שהמנהל הודה, המורים בבית הספר מעולם לא עברו הדרכה כזו. משכך נקבע כי המנהל – כנציג של משרד החינוך – הפר את חובת הזהירות כלפי התובע.

ואולם, השופט מהנא קבע כי לא כל האחריות מוטלת על משרד החינוך, שכן התובע בכל זאת בחר לטפס על הגדר מיוזמתו. בהתאם לכך נפסק שהוא יישא ברשלנות תורמת של 20%.

בסוגיית הנזק נקבע כי בהתאם לחוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נותרה למורה נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה באגודל. הפגיעה התפקודית שלו הועמדה על שיעור זהה בהתחשב בכך שעבודתו מחייבת שימוש תכוף וממושך בידיים.

בסיכומו של דבר, לאחר ניכוי הרשלנות התורמת והתגמולים שקיבל המורה מביטוח לאומי, חויב משרד החינוך לשלם לו 189,458 שקל בגין "כאב וסבל", הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות. לסכום זה יתווספו שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.