חברות ביטוח רבו: מי תפצה חיילת שנפצעה בכביש
נהגת צעירה עצרה באיילון אחרי שהמנוע התחמם, ונפגעה ע"י נהגת אחרת. ביהמ"ש קבע שאת הפיצוי, 3.1 מיליון ש', ישלם הביטוח של החיילת
מבית המשפט המחוזי בלוד הכריע
לאחרונה במחלוקת בין שתי חברות ביטוח בשאלה מי תישא בפיצויה של חיילת שנפגעה בתאונה קשה שאירעה ב-2010 כשעצרה לתקן את מכוניתה בכביש: השופט צבי ויצמן פסק כי ש"הראל", מבטחת המכונית של החיילת, היא שתישא במלוא הפיצוי – כ-3.1 מיליון שקל – ולא "שומרה" שביטחה את הנהגת הפוגעת.
הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לסכום שישולם למדינה – כ-3.1 מיליון שקל – אולם החברות נחלקו בנוגע לחבות שלהן. "הראל", שביטחה את מכונית החיילת ויוצגה על ידי עו"ד מיכל רוזנברג, טענה שבזמן התאונה הנפגעת לא עסקה בתיקון או טיפול ברכב, ולמעשה רק פתחה את מכסה המנוע והמתינה לעזרה. לכן, לשיטתה, הנפגעת לא הייתה "משתמש ברכב", ובמצב זה מדובר במה שמוגדר "תאונה מעורבת" שבה נפגע מי שאינו משתמש ברכב, ושתי חברת הביטוח צריכות לפצות עליה בחלקים שווים.
התאונה אירעה בנתיבי איילון: לאחר שמכוניתה התחממה עצרה החיילת על אי תנועה משורטט בין מסלולי הנסיעה. זמן קצר לאחר מכן הגיע כלי רכב אחר, פגע במכונית, הדף אותה לעברה וגרם לה פציעות קשות. מאחר שמדובר בחיילת, המדינה פיצתה את אותה בגין הנזקים ולאחר מכן הגישה תביעה נגד שתי חברות הביטוח של כלי הרכב המעורבים ("תביעת שיבוב").
משפט כללי
נהג בלי רישיון בזמן תאונה – ויפוצה בכל זאת
עו"ד יצחק דהן
"הראל" סירבה לשלם ללקוח בטענה שלא היה לו כיסוי ביטוחי. אבל בית המשפט קבע שלא הוכח שהנהג ידע על השלילה. הפיצוי: 193 אלף שקל
מנגד, חברת הביטוח "שומרה" שיוצגה על ידי עו"ד זיו מנדלוביץ, הציגה תזה אחרת. טענתה הייתה שיש לראות בחיילת "משתמשת ברכב" בשל פעולת תיקון רכב שביצעה בסמוך לתאונה. לגישתה, במצב זה רק הראל צריכה לשאת במלוא הפיצוי. שומרה הוסיפה כי הראל לא זימנה עדים ולא הגישה אף ראיה לתמיכה בעמדתה.
במשפט העידה חברה של החיילת ששוחחה עמה בטלפון רגעים לפני התאונה, וסיפרה כי הנפגעת אמרה שדחתה את ההצעה להזמין גרר משום שהיא רק צריכה למלא מים ברכב. בנוסף לכך העידו בוחני תנועה שחקרו את המקרה. הנפגעת עצמה, כמו גם נהגת הרכב הפוגע, לא העידו כיוון שלא זכרו את הפרטים.
על סמך עדויות אלה הכריע השופט צבי ויצמן לטובת מבטחת הנהגת הפוגעת, "שומרה". הוא הבהיר כי מדו"ח הבוחן המשטרתי, שבדק את מיקום הרכב ואת סימני הדם שנמצאו על השמשה הקדמית, כמו גם מיתר העדויות, ניתן להסיק שבזמן התאונה הנפגעת גחנה לעבר חלקה הקדמי של המכונית כאשר מכסה המנוע היה פתוח, בניסיון לתקן תקלה של התחממות.
בכך הוא דחה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות של הראל, שגרסה שאי אפשר לדעת מה עשתה הנפגעת מחוץ לרכב. "הראיות שהובאו לפני מלמדות באופן חד משמעי כי הנפגעת... ניסתה לבחון את מהות התקלה ברכבה", כתב.
בהקשר זה הבהיר השופט כי די בכך על מנת להגדיר את הנפגעת כמי שעסקה ב"תיקון דרך" ולכן יש לראות בה "משתמש ברכב", ואין זה משנה אם בסופו של יום מדובר בתקלה המצריכה איש מקצוע או לא.
לפיכך נקבע כי המקרה אינו מהווה תאונה מעורבת, ולכן הראל היא היחידה שאחראית לפיצוי המלא שיוחזר למדינה. בנוסף לכך חויבה הראל לשלם לשומרה 20 אלף שקל בגין הוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- ב"כ התובעת (המדינה): עו"ד צבי רפפורט, עו"ד עמיחי טרוזמן
- ב"כ הנתבעת 1 (הראל): עו"ד מיכל רוזנברג
- ב"כ הנתבעת 2 (שומרה): עו"ד זיו מנדלוביץ
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
