אלמנה המשיכה את תביעת בעלה וניצחה את ביטוח לאומי

בעל חברה לדודי שמש לקה בהתקף לב בעבודה ונאלץ לפנות לביהמ"ש כדי לקבל גמלה. הוא הלך לעולמו במהלך המשפט, ואשתו נכנסה בנעליו

עו"ד לירן פזפורסם: 28.08.18 , 21:31

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתה של אלמנה של בעל עסק להתקנת דודי שמש, והורה לביטוח לאומי לשלם לה דמי פגיעה בגין תאונת עבודה שעבר בעלה שלוש שנים לפני מותו. השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה שביטוח לאומי שגה הן כשסירב בתחילה להכיר בהתקף לב שחווה המנוח כתאונת עבודה, והן כשסירב להכיר בזכאות האלמנה להיכנס לנעלי בעלה.

המקרה שעורר את המחלוקת אירע ב-2012, כשהבעל הרים קולט שמש כבד יחד עם עובד נוסף. מדובר היה באירוע חריג, שכן בדרך כלל הוא לא נהג להרים משקלים כבדים. הבעל החל לחוש לחץ וכאבים בחזה, הפסיק את העבודה וביקש משותפו להסיע אותו הביתה. כעבור חצי שעה הוא כבר הזדקק לפינוי בהול לבית חולים, שם התברר כי לקה בהתקף לב. בהמשך דחה ביטוח לאומי את תביעתו להכרה בתאונת עבודה, ובעקבות זאת הוא הגיש את תביעה לבית הדין לעבודה. ב-2015, כשנה לאחר הגשת התביעה, הוא הלך לעולמו.

דיני עבודה

נפצעה בדרך למשרד – ביטוח לאומי סירב לשלם

עו"ד שמעון בן-נעים

עובדת בר אילן שברה יד באוטובוס בדרך למשרד. ביטוח לאומי טען שלא מדובר בתאונת עבודה כי היא הגיעה מ"סידורים". מה החליט בית המשפט?

נפצעה בדרך למשרד – ביטוח לאומי סירב לשלם

בינתיים מינה בית הדין מומחה רפואי שקבע שהיה קשר סיבתי בין המאמץ והלחץ הפיזי של המנוח במהלך העבודה לבין התקף הלב, ושהסיכוי שהתקף לב היה מתרחש באופן "ספונטני" (כלומר, לא אחרי מאמץ) הוא נמוך מאוד. בשלב זה נכנסה האלמנה בנעלי בעלה כתובעת, וטענה שהיא זכאית לכל הכספים המגיעים לו מעצם ההכרה באירוע כפגיעה בעבודה.

אלא שביטוח לאומי התנגד וטען שאין לה מעמד ואין לו כל "יריבות" מולה. הוא הוסיף כי לא ניתן לזמן את המנוח לוועדה רפואית ולקבוע לו אחוזי נכות כתוצאה מהאירוע הלבבי, ולכן גם לא ניתן לקבוע את גובה הגמלה שלה היה זכאי.

השופטת אריאלה גילצר-כץ אימצה את עמדתו המקצועית של המומחה הרפואי, וניגשה לשאלת זכאותה של האלמנה. היא הבהירה שאם המנוח היה בחיים הוא היה מקבל את דמי הפגיעה, אלא שמה שמנע ממנו לקבלם הוא העובדה שהתיק מתנהל כמה שנים.

"מרגע שהוכרה התביעה משמעות הדבר היא שפקיד התביעות היה צריך להכיר בה, קרי, עוד בהיות המנוח בחיים".

בהמשך קבעה השופטת גילצר-כץ שהאלמנה זכאית לדמי הפגיעה כשארה של המנוח, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. היא הבהירה שאמנם החוק קובע כי זכות לגמלה אינה עוברת בירושה, אולם יש לאבחן בין זכות לבין זכאות. במקרה הנדון מדובר על זכאות.

"ברי שהתובעת איננה צריכה להינזק בשל התמשכות הליכים מיום הגשת התביעה למל"ל ועד פסק דין בבית הדין. פסק דין זה משמעותו כאמור כי המנוח היה זכאי לדמי פגיעה מהנתבע. מכוחה של אותה זכאות, זכאית האלמנה לדמי פגיעה", קבעה.

בכל הקשור לאחוזי נכות נקבע שהם ייקבעו על פי תקנות הביטוח הלאומי, כפי שבמקרים אחרים הם נקבעים בלי נוכחות מבוטחים. ביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 8,000 שקל.