שופטת: גם סיפורים על אחרים הם הטרדה מינית

מנהל מחלקה בבית חולים נהג לשתף את המזכירה שלו בתיאורים מיניים. הוא חויב לפצות אותה ב-250 אלף שקל, וגם הערעור שהגיש נדחה

עו"ד יעל פורת קוצרפורסם: 03.09.18 , 22:51

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה את ערעורו של מנהל לשעבר במחלקה בבית חולים בארץ, שחויב בפיצויים גבוהים על הטרדה מינית של מזכירתו לשעבר. הנשיאה ורדה וירט-ליבנה והשופטים אילן איטח ולאה גליקסמן קבעו כי התנהלותו הייתה מטרידה ופוגענית במשך שנים. שמו של מנהל המחלקה לשעבר לא הותר לפרסום.

לאורך כשבע שנים שבהן הייתה מזכירתו הרפואית (עד 2008), שיתף אותה הנתבע בפרטים לגבי יחסי המין שלו עם אשתו ועם נשים אחרות. הוא גם נהג לספר בדיחות גסות וחשף אותה לתמונות וסרטונים מיניים במחשב שלו. בכל האירועים הללו המזכירה לא שיתפה פעולה. באחת הפעמים קרא לה למשרדו, הראה לה תמונה של קוף על צג המחשב ואמר "נכון שאת יפה? מה את אומרת?".

דיני עבודה

"מטומטמת ומפגרת". עובדת תפוצה על השפלה

עו"ד יאיר ארן

מנהל בהוצאת ספרי הלימוד "יבנה-בונוס" הודה שדיבר בסגנון מעליב כלפי עובדת לשעבר. בית הדין קבע שהחברה תשלם לה 108 אלף שקל

"מטומטמת ומפגרת". עובדת תפוצה על השפלה

המזכירה הגישה תלונה לנציבות שירות המדינה. לאחר חקירה והליך משמעתי הוא הודה במסגרת הסדר טיעון בהתנהגות בלתי הולמת והורשע. נגזרו עליו בין השאר נזיפה חמורה והעברה מתפקידו.

ב-2009 קבעה ועדה רפואית של משרד הבריאות כי מצבה של המזכירה לא מאפשר לה להמשיך לעבוד בשירות המדינה. היא פרשה לגמלאות עם גמלת נכות בהתאם לאחוזי נכות שנקבעו לה.

ב-2016 קיבל בית הדין האזורי בבאר שבע את תביעתה והורה למנהל המחלקה לפצות אותה ב-250 אלף שקל. את המדינה, בעלת בית החולים, הוא חייב לשלם למזכירה פיצויים בסך 100 אלף שקל בגין הפרת חובתה כמעסיקה למנוע הטרדות מיניות בין כתלי בית החולים ובשל טיפול לקוי בתלונתה. על פסק דין זה ערערו גם המדינה וגם מנהל המחלקה לשעבר, שטען כי התבטאויותיו לא התייחסו ספציפית למזכירה, לא ביזו ולא השפילו אותה.

אבל הנשיאה ורדה וירט-ליבנה הבהירה כי "הערות, מחמאות, בדיחות גסות, סקסיסטיות או שוביניסטיות, אשר יוצרות אווירה לא נעימה במקום העבודה, יכולות להיחשב להטרדה מינית", והוסיפה כי מעסיקים מחויבים לדאוג לסביבה נקייה מהטרדות מיניות. נקבע כי גם אמירות שנוגעות למיניות של אחרים יכולות להוות הטרדה מינית. לטעמה, את הביטוי "מופנות לאדם" (שבחוק למניעת הטרדה מינית) יש לפרש באופן מרחיב, כך שהוא כולל ניסיונות למשוך את תשומת לבה של המשיבה, גם אם לא עסקו בה ישירות.

בהמשך נדחתה טענת המערער שלפיה הדברים נאמרו בהומור או כחלק מ"יחסי חברות" ולא במסגרת יחסי מרות. השופטת הזכירה שלא הייתה כל הדדיות בדברים, ולמעשה המזכירה – שהביעה את סלידתה מדבריו – הייתה קהל שבוי שלו. את "אירוע הקוף" הגדירה התבטאות מבזה ומשפילה ביחס למיניותה של המזכירה.

"התבטאויותיו הרבות של המערער אשר נפרשו על פני שנות עבודה רבות, הטרידו את המשיבה ופגעו בכבודה כאדם, כאישה וכעובדת ולכן מצדיקות חיוב בפיצוי משמעותי", כתבו השופטים וחייבו את מנהל המחלקה לשלם למזכירה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

בנוגע לערעורה של המדינה הדגישו השופטים שבתחילת הדרך מנהל בית החולים לא טיפל באופן מהיר ויעיל מספיק בתלונותיה של המזכירה. ערעורה של המדינה התקבל חלקית, והפיצוי שהוטל עליה הוקטן מ-100 ל-30 אלף שקל מאחר שחלק מהאירועים שבתביעה התיישנו.