כ-190 אלף ש' לעובדת הרה שסולקה בבושת פנים

פקידה בחברת יהלומים בבורסה פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים ולפני עזיבתה נערך בחפציה חיפוש משפיל. ביהמ"ש קיבל את תביעתה באופן חלקי

עו"ד חביב חוריפורסם: 08.09.18 , 17:44

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי פקידה לשעבר בחברת היהלומים "דה ריבס" הפועלת בבורסה ברמת גן תפוצה בכ-190 אלף שקל משום שפוטרה בעודה בהיריון, בניגוד לחוק עבודת נשים, והושפלה כשמאבטחים ערכו חיפוש לא מוצדק בחפציה האישיים. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת החברה שלפיה העובדת התפטרה בעקבות התקף זעם.

בתביעה שהגישה בשנה שעברה טענה הפקידה כי בו ביום שהודיעה לבעלת החברה על ההיריון זומנה לה מחליפה והיא נדרשה לעזוב את המשרדים, לא לפני שעברה בדיקה משפילה בחפציה האישיים. מלבד פיצויים על הפרת חוק עבודת נשים ביקשה התובעת גם תשלום שכר על ימי התלמדות וכן פיצויים על פיטורים ללא שימוע ופגיעה בשם הטוב. את התביעה היא הגישה גם נגד בעלת החברה באופן אישי שלטענתה אחראית להתנהלות הקלוקלת כלפיה.

דיני עבודה

בגלל הקללות: פוטרה בהיריון ולא תפוצה

עו"ד מאיר שחל

פקידה בחברת בנייה שיצאה לחופשת מחלה גידפה את המנהל שתהה אם לחפש לה מחליפה. ביהמ"ש השתכנע: הבוס לא ידע שהיא בהיריון

בגלל הקללות: פוטרה בהיריון ולא תפוצה

מנגד טענה החברה כי מאחר שהתובעת עבדה אצלה פחות מחצי שנה כלל לא היה צורך לבקש אישור לפיטוריה. היא התעקשה שהתובעת הייתה זאת שהתפטרה לאחר שהתפרצה בהתקף זעם עקב הגעת עובדת חדשה.

בניגוד לגרסת התובעת, צוין כי העובדת הובאה לעזרה נקודתית ולא להחלפתה. אלא שהתובעת, נטען, סירבה לשתף עמה פעולה, צעקה שהיא רוצה לעזוב, לקחה את הדברים שלה והלכה. לאחר מכן היא חזרה אך המשיכה בהתפרצות הרועמת עד שעזבה סופית. לגרסת החברה היא נדרשה לעבור בדיקה על ידי אנשי הביטחון בהתאם לנהלי הבורסה.

אבל השופטת חופית גרשון-יזרעאלי העדיפה את גרסת התובעת שלפיה פוטרה. לאחר שצפתה בצילומי האבטחה וקראה תמלול של הקלטת האירוע היא התרשמה שהתובעת לא צעקה או איימה על איש, אלא יצאה מהמשרד לאחר ויכוח עם בעלת החברה, ולאחר מכן חזרה והודיעה – גם בכתב – שהיא לא מתפטרת.

"לכל היותר יש לראות את הדברים כהתפטרות של התובעת בעידנא דריתחא, ממנה חזרה מיד תוך שהבהירה את כוונתה להמשיך בעבודה בעל פה ובכתב", כתבה השופטת והבהירה כי זו לא התנהלות שמנתקת יחסי עבודה. לפיכך, ומאחר שהחברה לא הגיבה להודעת התובעת שלפיה היא מעוניינת להמשיך לעבודה, הרי שהיא פוטרה ללא שימוע.

לגבי ההיריון נקבע כי תקופת העבודה של התובעת כוללת גם את ימי ההתלמדות שלה, ומחישוב זה עולה שהיא עבדה במקום יותר מחצי שנה. מכאן שפיטוריה ללא היתר נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים.

השופטת גרשון-יזרעאלי הסכימה שהליך הפיטורים היה "משפיל, ופגע בשמה הטוב, כאשר נאלצה לעזוב את המשרד מלווה באנשי הביטחון". היא הוסיפה כי לא השתכנעה שהייתה הצדקה לחפש בתיק של התובעת ואף הפנתה לעדות בעלת החברה שהודתה לבסוף כי השתמשה בעילת שווא לחיפוש.

התביעה התקבלה בחלקה ולתובעת נפסקו פיצויים של כ-190 אלף שקל, בין היתר על הפסדי השכר והזכויות מהתקופה שפוטרה ועד לחודשיים אחרי החזרה מחופשת הלידה, אי-עריכת שימוע, עוגמת נפש והוצאת דיבה, כולל שכר טרחת עו"ד. התביעה האישית נגד בעלת החברה אמנם נדחתה אולם השופטת החליטה כי בשל התנהלותה היא לא תזכה בהוצאות משפט.