סודות מחדר המנהלים: הסיבה האמיתית לנסיעה עסקית בהייטק
בעוד מהנדסים בהייטק מקיימים נסיעות עסקיות לחו"ל כדי לטפל בתקלה אצל הלקוח או במטרה ללמוד טכנולוגיה חדשה, אודי הרשקוביץ מגלה בטור אישי ומעט ציני כי הסיבות לנסיעות מנהלים בתחום הן קצת יותר מורכבות - ובראשן צבירת מיילים בחשבון הנוסע המתמיד
עוד סודות מחדר המנהלים:
היום שבו הפכתי למנהל קטן בחברת הייטק גדולה
איך הגיעה התוצאה של הדרבי לדו"ח השבועי?
כשמהנדס נוסע לחו"ל, רובכם בוודאי יודעים, הוא נוסע לאיזו אינטגרציה חשובה, לטפל בבאג חמור אצל הלקוח, או ללמוד טכנולוגיה חדשה. אבל כשמנהל נוסע, לא ברור מהי מטרת הנסיעה, ולמה אי אפשר לסגור הכל בכמה ישיבות טלפוניות, או מקסימום בשיחת ועידה בווידאו.
קניות, חופש מהילדים וביקור קרובים
על מנת להבהיר את הנקודה, הבאתי כאן רשימה חלקית של הסיבות המרכזיות בעטיין מנהל בהייטק צריך ואף נדרש לנסיעה עסקית. הרשימה מסודרת על פי חשיבות:
קניות - בעיקר של מותגי בגדים ונעליים, או של סמארטפונים, טאבלטים ושאר גאדג'טים.
טיול בחו"ל על חשבון העבודה.
ביקור קרובים/חברים בחו"ל.
שמחה או אירוע משפחתי בחו"ל שרוצים להשתתף בו.
שמחה או אירוע משפחתי בארץ שלא רוצים להשתתף בו.
חופש מהאשה/ילדים (ככל שיש יותר ילדים, סיבה זו עולה בסולם העדיפויות).
כמובן שלא הזכרתי את הסיבה החשובה מכולן, והיא תחזוק של המיילים (Miles) בחשבון הנוסע המתמיד. שהרי כל מי שנסע פעמיים או שלוש לנסיעה עסקית, יודע שעל מנת לא לאבד את המיילים שמצטברים, חייבים לטוס לפחות פעם או פעמיים בשנה, רצוי באותה חברת תעופה.
הסוד שידוע רק למנהלים מנוסים
אם כן, הסיבות לנסיעה עסקית הן רבות ומגוונות. הבעיה כמובן היא שלעיתים המנהל הבכיר וכן מחלקת הכספים, לא מוכנים להכיר בצורך ההכרחי של המנהל בנסיעה. במקרה זה יש צורך בתוכנית פעולה שתשכנע את הגורמים הרלוונטים עד כמה הנסיעה העסקית חיונית להצלחת הפרויקט.
ופה, שוב, אני נאלץ לחשוף סוד הידוע רק למנהלים מנוסים (מנהל מנוסה - כלומר מעל רבע מיליון Miles בנוסע המתמיד). חלק גדול מתהליך תכנון של פרויקט ויצירת תוכנית עבודה מפורטת נגזר למעשה מצרכי הנסיעות העסקיות של המנהלים המעורבים בפרוייקט. כלומר, תהליך התכנון, ויש מי שיאמר תהליך ה"תחמון", מתחיל בלאסוף את הדרישות. אלא שלא מדובר בדרישות טכניות של המוצר, אלא בדרישות הקניות והטיולים של המנהלים הרלוונטים ובני משפחתם.
לעיתים גם החלטות אסטרטגיות, כגון האם להעביר את החידוש בעיצוב התוכנה למחלקה הפיתוח בהרצליה שיש לה נסיון מוכח בתחום, או לחילופין האם להשקיע כמה מיליוני דולרים בלקנות את אותו חידוש בדיוק מחברה חדשה ואלמונית הנמצאת לא רחוק מפריז, יכול להיות מושפע מהשאלה כמה זמן לא ביקרה אשתו של מנהל הבדיקות בצרפת.
השלב הראשון: המנהל יראה כאילו אינו מעוניין לטוס
לאחר שנקבעו היעד והמועד הרצויים, על המנהל לנקוט בתוכנית הבאה: להיראות כאילו הוא אינו מעוניין כלל לטוס, ואף לפקפק בצורך הכללי בנסיעה של מי מאנשי המחלקה. בשלב זה ישמעו קולות מרמור מחלק מהמנהלים המעורבים, וייערך דיון בו יועלו הסיבות מדוע כן צריך לקיים את הנסיעה. כאן על המנהל עדיין לעמוד על דעתו שאינו מעוניין לטוס, אלא שעליו להודות שאכן אולי יש חשיבות מסויימת בקיום הנסיעה.
לאחר מספר ימים הנהלת הפרויקט תחליט שאכן צריך לקיים את הנסיעה, אלא שאז לא יתקבל האישור מההנהלה הבכירה. בשלב האחרון והמכריע, המנהל המעוניין בנסיעה צריך ליזום פגישה אקראית עם המנהל הבכיר, רצוי לאחר ארוחת הצהרים, ולהסביר לו שגם הוא, כמנהל בכיר צריך להצטרף לנסיעה, ושתרומתו לדיונים הכרחית להצלחת הפרויקט. זה כבר יעשה את העבודה.
והמהנדס החכם אומר: אני נוסע רק כשבאמת צריך. וכשאני באמת צריך, אז אני נוסע.
הכותב בעל נסיון ניהולי, וממשיך לצבור חוויות בהייטק על בסיס יומיומי.