מהפכת המזונות אינה עילה להפחתת סכום שנקבע בהסכם

פסק דין מנחה של ביהמ"ש המחוזי מבהיר כי עדיין חייבים להוכיח שינוי נסיבות כדי לפתוח הסכמה לגבי מזונות. לצד זאת, ההוכחה תהיה פשוטה יותר

עו"ד מאירה צדוקפורסם: 08.10.18 , 18:04

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד הכריע בין העמדות השונות שהביעו בתי המשפט למשפחה בנוגע להגשת תביעות להפחתת מזונות שגובשו בהסכם גירושים, על סמך הלכת העליון מהקיץ שעבר שקובעת חלוקה שוויונית בין ההורים בתשלום מזונות ילדים מעל גיל 6. השופטים צבי ויצמן, שרון גלר ואבי גורמן פסקו כי לא מספיק "לנופף" בהלכה, אלא יש להוכיח שאירע שינוי בנסיבות החיים המצדיק את הקטנת החיוב בהתאם לעקרונותיה.

המקרה שהוביל לקביעה העקרונית עסק בהורים לשניים שחתמו ב-2015 על הסכם גירושים שבמסגרתו התחייב האב לשלם לילדיו כ-7,000 שקל בחודש. שנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעה להפחתת מזונות בבית המשפט למשפחה בראשון לציון - ונדחה. בערעור הוא העלה את הטענה שלפיה ההלכה שניתנה זמן קצר אחרי מכן שינתה את המצב המשפטי באופן קיצוני ולכן היא מצדיקה לפתוח את הסכם המזונות ולחשב אותם מחדש, בהתחשב ביכולותיה הכלכליות של האם וזמני השהות עם הילדים.

דיני משפחה

קיבל פטור ממזונות: ביטוח לאומי כבר משלם

עו"ד גיל אלימלך

הוריו של ילד המוגדר נכה 100% התעמתו סביב גובה הקצבה שהוא מקבל. ביהמ"ש קבע כי מאחר שהסכום מספיק לצורכי הילד, אין צורך במימון נוסף

קיבל פטור ממזונות: ביטוח לאומי כבר משלם

בתביעה להפחתת מזונות נדרש התובע להוכיח שאירע "שינוי נסיבות מהותי" בחייו, כלומר - דבר מה משמעותי שממש הפך את החיים ופגע ביכולתו לשלם את המזונות. מאז שניתנה ההלכה החדשה הוגשו תביעות רבות שבהן נטען כי השינוי הקיצוני בחישוב המזונות נחשב כשלעצמו ל"שינוי נסיבות מהותי" המצדיק את הפחתת הסכום.

שופטי בתי המשפט למשפחה היו חלוקים בדעותיהם והציעו גישות שונות להתמודד עם הטענה – שמצד אחד עלולה להביא למבול של תביעות ומצד שני יש בה טעם מאחר שעלול להיווצר מצב של אפליה בין אבות.

בפסק הדין המנחה של המחוזי בחר ההרכב בדרך ביניים שכבר הובעה בפסיקות קודמות של השופטים אסף זגורי וניצן סילמן. נקבע כי האיזון הנכון בין זכותם של האבות לשוויון ולצדק לבין עקרון סופיות הדיון יהיה באמצעות הותרת התנאי של "שינוי נסיבות מהותי" תוך הורדת רף ההוכחה שלו.

כלומר, טיעוני התובע לשינוי נסיבות ייבחנו במקרים כאלה "בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כה לצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום המזונות המוסכם".

השופטים עסקו במקרה זה בשאלה של פתיחת תנאי המזונות שגובשו במסגרת הסכם כולל שעסק בסוגיות נוספות (רכוש, משמורת וכיו"ב), ולכן היה עליהם לקחת בחשבון את הבעייתיות שעלולה להיווצר בפתיחת רכיב אחד מתוכו.

הם הבהירו כי אם בית המשפט יקבע שתובע ההפחתה עמד ברף ההוכחה המקל, הוא יחשב את המזונות מחדש לפי העקרונות שהתוותה ההלכה החדשה. כלומר, השופטים אישרו למעשה שימוש רטרואקטיבי בהלכה אבל צמצמו את טווח המקרים שבהם הדבר יתאפשר.

לגופו של הערעור עצמו קבעו השופטים כי מאחר שבית המשפט למשפחה התעלם מטענות האב שלפיהן צורכי הילדים שלו התמעטו בשל ביטול חוגים וצהרון, התיק יוחזר אליו לדיון מחדש בסוגיה זו. אם האב יצליח להוכיח כי השינוי בצרכים מצדיק את הפחתת המזונות, בית המשפט יקבע את סכום המזונות בהתאם להלכה.