עבדה בניקיון 12 שעות ביום - ולא קיבלה שעות נוספות

חברת כוח אדם העסיקה אישה במרכז "סלקום" במשך 6 ימים בשבוע מבלי לשלם לה את כל זכויותיה. בית הדין קבע שהיא תפוצה בכ-63 אלף ש'

עו"ד טליה ברזאניפורסם: 10.10.18 , 21:54

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת כוח האדם "שרותי ישראל" תפצה בכ-63 אלף שקל עובדת ניקיון שהועסקה על ידה במרכז שירות של "סלקום", ולא קיבלה תשלום עבור שעות נוספות אף שעבדה 12 כמעט מדי יום. החברה ניסתה להתגונן בטענה שאין בידיה דוחות נוכחות מאותה תקופה, אבל השופטת רוית צדיק האמינה לגרסתה של העובדת.

התובעת עבדה בחברה בשנים 2014-2009 והוצבה כמנקה במרכז שירות ומכירה בפתח תקווה. לאחר שסיימה את עבודתה במרכז השירות ביולי 2014 התעוררו מחלוקות בינה לבין החברה בנוגע לשיבוצה והעסקתה הסתיימה. בתביעה היא דרשה פיצויי פיטורים, תשלום בגין דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, הפרשי שכר ופיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן השתלמות. לדבריה היא זכאית לתשלומים בגין שעות נוספות ופיצוי בגין אי-קבלת הודעה על תנאי העסקתה ותלושי שכר לקויים.

דיני עבודה

פרמדיק לא קיבל זכויות - והגיש תביעה ייצוגית

עו"ד סעיד סולימאן

עובד לשעבר בטר"ם (טיפול רפואי מיידי) טען שתוספות תשלום לא נכללו בשכר היסוד לצורך פנסיה ושחוק החופשה הופר. בקשתו התקבלה

פרמדיק לא קיבל זכויות - והגיש תביעה ייצוגית

התובעת סיפרה שעבדה במתכונת קבועה במשך שישה ימים בשבוע: בכל יום חול בין השעות 8:00 ל-20:00 ובכל יום שישי בין השעות 8:00 ל-14:00. היא הוסיפה כי תלושי השכר שלה היו לקויים ועולה מהם כי היא זכאית לתשלום בגין שעות נוספות.

החברה טענה מנגד שהעובדת לא פוטרה אלא התפטרה מיוזמתה לאחר שדחתה את כל ההצעות שהועלו בפניה. עם זאת, היא לא הכחישה את זכאותה של העובדת לפיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות, בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון.

לעניין השעות הנוספות טענה החברה כי העובדת שינתה גרסאות בעדותה לגבי מספר השעות שעבדה. היא הוסיפה כי לא שמרה את דוחות הנוכחות של התובעת, והעובדה שהיא הגישה את תביעתה זמן רב אחרי שהסתיימה העסקתה פגעה ביכולתה להתגונן.

לא שמרה רישומי נוכחות

השופטת רוית צדיק הבהירה כי בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, כשיש חילוקי דעות בין עובד למעסיק באשר לגמול שעות נוספות, ואין בנמצא רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה, חובת ההוכחה היא על המעסיק. בהתאם היא קיבלה את עמדת העובדת וקבעה שעדותה הייתה עקבית וניכר כי היא הועסקה באופן קבוע בשעות נוספות.

בהקשר זה צוין כי הסבריה של החברה לא מצדיקים את אי-שמירת דוחות הנוכחות. בנוסף היא כתבה שבתלושי השכר של התובעת צוין במפורש כי מתכונת עבודתה כללה שעות נוספות באופן קבוע, אך לא פורט בהם מהו מספר השעות הנוספות שבהן עבדה בכל חודש.

בנסיבות אלה קבעה השופטת צדיק כי התובעת זכאית לסך של 51,364 שקל בגין גמול שעות נוספות.

טענות נוספות של התובעת בעניין ליקויים בתלושי השכר, פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית התקבלו גם הן, ובסך הכול חויבה החברה לשלם לה 62,532 שקל בתוספת הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 11 אלף שקל.