זוכה מנסיעה ב-200 קמ"ש: השוטר לא זיהה את המכונית
שוטר שהפעיל מד לייזר בכביש 4 רדף אחרי נהג ועצר אותו. אבל בביהמ"ש התביעה לא הצליחה להוכיח שהשוטר שמר על קשר עין רציף עם המכונית
בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה
לאחרונה נהג שהואשם בנסיעה ב-200 קמ"ש, משום שלא שוכנע שהשוטר שהפעיל את מד מהירות הלייזר (ממל"ז) ורדף אחריו אכן זיהה בוודאות שמדובר בכלי הרכב שביצע את העבירה. השופט דן סעדון קבע שהתביעה לא הצליחה להוכיח שהשוטר שמר על קשר עין רציף עם המכונית שנקלטה בממל"ז.
לפי תביעה, שיוצגה על ידי עו"ד ליהי אדלר, הנאשם ביצע עבירות של נהיגה בקלות ראש ובמהירות העולה על המותר לאחר שנקלט בממל"ז. השוטר שהפעיל את הממל"ז טען שהוא דלק אחרי מכוניתו של הנאשם תוך שמירת קשר עין רציף, וכעבור כשני קילומטר הצליח לעצור אותו.
בכתב האישום שהוגש בשנה שעברה נטען כי באחד הלילות של מרץ 2017 נהג הנאשם בכביש 4 לכיוון דרום במהירות של 196 קמ"ש (לאחר הפחתת 5 קמ"ש בהתאם לנוהלי המשטרה החלים על מדדי מהירות בממל"ז), בעוד שמהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
פלילים
אנס נערת ליווי – העונש קוצר בשל מחדל משטרתי
עו"ד עופר אלמוג
גבר שהורשע בכפיית יחסי מין במלון באילת ערער בטענה שהקורבן לא עברה בדיקה שמטרתה לגלות סימני אונס. השופטים קיצרו את עונשו מ-7 ל-4 שנים
מנגד כפר הנאשם במיוחס לו. הטענה העיקרית שהעלה הסנגור עו"ד ארז רופא הייתה שיש סיכוי שהמפעיל עצר את הנהג הלא נכון מאחר שעל הכביש היו כלי רכב רבים. בהתחשב בכך, במהירות הנסיעה של "רכב המטרה" ובעובדה שהניידת נסעה מרחק רב עד שהנאשם נתפס - קשה להאמין שהמפעיל הצליח לשמור על קשר עין רציף עם הרכב.
ואכן, השופט דן סעדון קבע כי זהו הטעם העיקרי שהוביל אותו לזכות את הנאשם מחמת הספק. הוא ציין כי בדו"ח לא נכתב מה היה מצב התנועה בזמן הרלוונטי, ולצד זאת המפעיל הסכים בעדותו שכביש 4 סואן גם בשעות הלילה וכי בזמן המרדף הוא עקף לפחות רכב אחד. בהתחשב בכך נקבע שקשה להאמין שהמפעיל הצליח לשמור על קשר עין רציף עם הרכב שנקלט בממל"ז.
"ברור כי ביצוע עקיפה בטוחה מחייבת את הנוהג (במקרה זה המפעיל) לבחון במראות הרכב אם הוא יכול לסטות בבטחה לנתיב העקיפה ולאחר מכן להתבונן שוב במראות על מנת לראות אם ניתן לסטות בבטחה חזרה לנתיב בו נהג קודם לכן", נכתב. "לצורך התבוננות במראות הרכב נדרש הנהג (המפעיל) להסיט מבטו מרכב המטרה כדי להתמקד במראות באופן המביא לניתוק קשר עין רצוף עם רכב המטרה".
בעדותו בבית המשפט אישר המפעיל כי "יכול להיות" שלא כל הזמן שמר על קשר עין, אם משום שהחל את המרדף בנסיעה איטית ואם משום שחלף בעיקול שהקשה על שדה הראיה ולאחריו נחשף לכלי רכב נוספים, חלקם דומים לזה של הנאשם.
עדות זו, קבע השופט סעדון, מחזקת את טענת ההגנה בדבר אפשרות לטעות בזיהוי, ומכאן שהתביעה לא הוכיחה שהנאשם ביצע את העבירה מעל לכל ספק – כנדרש במשפט פלילי.
לזיכוי הובילו מסקנות נוספות, בהן נתונים שגויים בדו"חות האירוע וכתב לא ברור שמנע מהנאשם מידע ופגע ביכולתו להתגונן כראוי. משכך נקבע כי ההגנה הצליחה לבסס ספק סביר לגבי נכונות הזיהוי של הרכב שנקלט בממל"ז.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עו"ד ליהי אדלר מטעם התביעה המשטרתית
- ב"כ הנאשם: עו"ד ארז רופא
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
