660 אלף שקל לאורח שנפצע בקריסת רצפה

אדם שהגיע ליישוב עלי כדי לקחת רהיט מעליית הגג נפל ושבר את רגלו. שורת גורמים שהיו אחראים למחדל הבטיחות ייאלצו לפצות אותו

עו"ד שרית חרל"פפורסם: 14.10.18 , 07:31

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי אורח שהגיע לבית ביישוב עלי כדי לקחת רהיט מעליית הגג, ונפצע כשהרצפה קרסה תחתיו, יפוצה ב-660 אלף שקל על ידי שורת גורמים שהיו אחראים לכשל הבטיחות.

המקרה התרחש ב-2001 ביישוב עלי, כשהתובע הוזמן על ידי בעלי הבית לקחת שולחן שאוחסן בעליית הגג. על רצפת עליית הגג היה פתח חסום על ידי לוח עשוי גבס שביר, ללא גידור או שילוט אזהרה. כשדרך עליו נפל התובע לקומת הקרקע, נפצע בגבו ושבר את רגלו. בעקבות זאת הוא תבע את החברה הקבלנית שבנתה את הבית ואת חברת הביטוח "הראל".

תביעה

9 מיליון ש' להורי צעירה שנפצעה אנוש בכביש

עו"ד טל לביא

חברת "כלל", שביטחה את הנהג הפוגע, חויבה לפצות את הקורבן ומשפחתה. בנוסף, אם הצעירה תאריך ימים, ישולמו לה 31 אלף שקל מדי חודש

9 מיליון ש' להורי צעירה שנפצעה אנוש בכביש

הנתבעות ביקשו להטיל את האחריות על בעלי הבית, שלטענתן הסירו שלט אזהרה שהותקן בכניסה לעליית הגג. בנוסף הן שלחו הודעות צד שלישי נגד כמה גורמים נוספים: המדינה, שיזמה את פרויקט הבנייה שבמסגרתו נבנה הבית, חברת האדריכלות שתכננה את דגם הבית, חברה ששימשה כמפקחת על הבנייה, ומהנדס שהיה אחראי על הקונסטרוקציה.

בעלי הבית שלחו הודעה צד רביעי בה טענו שיש להטיל את האחריות על השוכר שהתגורר בבית באותה עת. המדינה מצדה טענה שהנושאים באחריות הם הקבלן, בעלי הבית, המפקח, האדריכל והמהנדס.

ב-2015 דחה המחוזי את התביעה, וקבע כי לא הוכחה רשלנות של הקבלן כלפי התובע, שצעד בחושך ללא פנס, ובשלב מסוים אף טיפס וקפץ בכדי להגיע אל המקום. כפועל יוצא מכך נדחו גם כל ההודעות לצדדים השונים, מבלי שנדונו לגופן. אלא שבית המשפט העליון קיבל את ערעורו של התובע וקבע שהקבלן הותיר "מפגע בטיחותי מסוכן", גם אם הגישה אליו הייתה רצופת מכשולים. התיק הוחזר למחוזי על מנת שידון בגובה הפיצוי ובשאלת האחריות של כל הגורמים המעורבים.

החוליה האחרונה

השופטת שלומית יעקובוביץ קבעה שבעלי הבית התרשלו בכך שלא מנעו את חשיפת הסיכון לתובע. היא פסקה שאין להטיל אחריות על השוכר, שכן הוא לא היה בבית באותה עת, ולמעשה בזמן המקרה ה"שליטה" בבית ניטלה ממנו. על המדינה הוחלט להטיל אחריות, מאחר שהוכח כי לא הייתה רק גורם "טכני" שהזמין בעלי מקצוע, אלא אנשיה היו מעורבים בתכנון ממש.

בהמשך נקבע כי גם האדריכל אחראי, כיוון שהתרשל במלאכת תכנון הבית, שבה נזרעו "זרעי פורענות". לעומת זאת נקבע כי המפקח והמהנדס לא נושאים באחריות, כיוון שלא הוכח כי היו מעורבים בעניין הלוח שבעליית הגג. השופטת החליטה להטיל גם על התובע 10% מן האשמה, כיוון שצעד, טיפס, וקפץ באפלה, ולא נזהר בצעדיו.

בנוגע לחלוקת האחריות, נקבע כי בעלי הבית ישלמו לקבלן 50% מהפיצוי. האדריכל ישלם לו 22%, ואילו המדינה – 14%. השופטת יעקובוביץ הבהירה שבעלי הבית אמנם לא יצרו את הסיכון, אך תרמו לו תרומה ממשית בהיותם החוליה האחרונה בשרשרת, שיכלה למנוע את התממשותו בזמן אמת.

לאחר שניתחה את נזקי התובע, שכללו בעיקר כאב וסבל והפסדי השתכרות, מהם ניכתה את "אשמתו" וכן תגמולי ביטוח לאומי, השופטת פסקה לו פיצוי בסך כ-663 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4%.