מאבטח נפל בטיול ביה"ס. הפיצוי: 261 אלף שקל

שומר ב"מכללת מר אליאס", שליווה טיול לרמת הגולן, עזר לתלמיד שנפגע אלא שאז נפצע בעצמו. ביהמ"ש קבע שהאחריות מוטלת על בית הספר

עו"ד אליהו קייקובפורסם: 14.10.18 , 16:26

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש מאבטח שנפצע במהלך טיול תלמידים ב-2007, והורה לבית הספר "מכללת מר אליאס" ולחברת הביטוח "הפניקס" לפצות אותו ב-261 אלף שקל – בנוסף על סכומים שקיבל מביטוח לאומי. השופטת נבילה דלה מוסא קבעה כי "הנתבעות לא נקטו את אמצעי הזהירות הראויים לשם מניעת התרחשות התאונה ונזקי הגוף שנגרמו לתובע".

התובע, איש אחזקה ואבטחה בבית הספר, ליווה תלמידים בטיול ברמת הגולן. לאחר שאחד מהם נפל ושבר את ידו קבע חובש שאינו יכול להמשיך במסלול בכוחות עצמו. התובע התבקש על ידי סגן מנהל בית הספר להרים את התלמיד ללכת איתו כשהוא נשען על כתפו. אלא שתוך כך כדי ההליכה נפל התובע בעצמו על הגב ונפצע. מאוחר יותר התגלה בלט דיסק באחת מחוליות גבו, הוא אושפז ועבר ניתוח בבית חולים "אלישע".

תביעה

9 מיליון ש' להורי צעירה שנפצעה אנוש בכביש

עו"ד טל לביא

חברת "כלל", שביטחה את הנהג הפוגע, חויבה לפצות את הקורבן ומשפחתה. בנוסף, אם הצעירה תאריך ימים, ישולמו לה 31 אלף שקל מדי חודש

9 מיליון ש' להורי צעירה שנפצעה אנוש בכביש

ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה וקבע לו נכות רפואית קבועה בשיעור של 10%. המאבטח טען שלא היה מסוגל, מוכשר או מוסמך להרים את התלמיד ולקחת אותו, במיוחד כשמדובר בדרך ארוכה בתנאי שטח קשים. לשיטתו, בית הספר התרשל בכך שלא שקל חלופות שיכלו למנוע את הנזק, ולא הצטייד למשל באלונקה או במתקן אחר לצורך נשיאת תלמידים-נפגעים.

מנגד הכחישו בית הספר וחברת הביטוח את עצם קיומו של האירוע כפי שתיאר אותו המאבטח. לחלופין נטען כי הוא נפגע בשל רשלנותו הבלעדית, ואם התקשה בביצוע הפעולה (המדומה, לטענתן), היה עליו לבקש שיחליפו אותו. לדבריהן המאבטח ביצע פעולה פשוטה ומתבקשת של עזרה לתלמיד שנפגע, כך שאין כאן רשלנות כלשהי מצדה.

אבל השופטת נבילה דלה מוסא העדיפה את גרסת התובע, שנתמכה בעדויות אמינות של סגן המנהל ושל מורה שהיה קרוב לאירוע. היא הבהירה כי העד מטעם הנתבעות – הנער שנפצע – לא היה עקבי ולא זכר פרטים מהותיים על האירוע, מה גם שלא שלל את העובדה שמישהו הגיש לו עזרה לאחר שנפל.

נקבע כי רשלנותן של הנתבעות באה לידי ביטוי בעצם העובדה שהמאבטח התבקש ללוות תלמיד בדרך מלאה במכשולים, בוץ ומים, ובכך סיכנו אותו ואת התלמיד. השופטת דלה מוסא הכירה שהתובע אינו חובש או פרמדיק, אלא איש תחזוקה ושומר במקצועו, חסר ניסיון או הכשרה בדברים שהתבקש לעשות, מה גם שבית הספר לא הוכיח שהוא קיבל הדרכה כלשהי לגבי עזרה לפצועים.

יתרה מכך, נקבע כי בית הספר לא נקט אמצעי זהירות ראויים. כך למשל, ניתן היה לבקש ממישהו שיחליף את התובע או יעזור לתלמיד יחד איתו. בנסיבות אלה הוחלט שלא לייחס למאבטח רשלנות תורמת כלשהי, מאחר שהוא התבקש להושיט עזרה לתלמיד ולבצע עבודה שאינה נגזרת מכוח תפקידו.

לאחר שכימתה את נזקיו, שכללו הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, וניכתה מהם תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, השופטת הורתה לנתבעות לשלם לתובע 261 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 7,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.