כל אחד נהיה צ'יף: כך נעלמו "פשוטי העם" מההייטק
אודי הרשקוביץ החליט לצאת ולחפש את עובדי ההייטק שהם לא בכירים, סניורים או בעלי תואר צ'יף, והיה לו קצת קשה. אז מהי משאת נפשו של ההייטקיסט המצוי שמחזיק בשאיפות ניהוליות, ואיך כל זה קשור לגשש החיוור?
בטור הראשון שלי , כשעוד הייתי צעיר וחסר ניסיון, כיניתי את אוכלוסיית הלא-מנהלים "פשוטי העם", וככל הנראה עוררתי את זעמם של אחוז מסוים מאוכלוסיית הלא-מנהלים בעלי חוש הומור, איך לומר, שונה משלי.
אבל התגובות כן גרמו לי לחשוב שוב על הנושא, וכך הגעתי למסקנה שאולי לא דייקתי בדברי. שיטוט קצר ברחבי הרשת וסקירת תיאורי התפקידים מראה שאכן, הביטוי "פשוטי העם" רחוק מלשקף את המצב לאשורו. היום כבר כמעט ולא ניתן לראות מפתחי תוכנה פשוטים, או סתם מהנדסי מחשבים.
לטורים נוספים במדור:
היום שבו הפכתי למנהל קטן בחברת הייטק גדולה
איך הגיעה התוצאה של הדרבי לדו"ח השבועי?
הסיבה האמיתית לנסיעה עסקית בהייטק
המהפכה החברתית לצמצום מספר המיילים בעבודה
כולם נהיו מינימום "סניורים" – Seniors, או מומחים – כלומר ספציאליסטים בתחומם. סתם מהנדסים רגילים, כבר קשה מאוד למצוא בשוק.
עבודה על כלום: האם רוב העבודות שלנו הן סתם בולשיט?
בגשש החיוור כבר אמרו את זה קודם
אינפלציית התארים חרגה מגבולות ההייטק וגלשה גם למחוזות אחרים. אני עוד זוכר שלפני עשרים שנה היה מקצוע כזה שנקרא מתווך דירות. המקצוע הזה עבר מן העולם. היום כבר לא ניתן למצוא מתווכי דירות, רק יועצי נדל"ן. יועצי נדל"ן בכירים כמובן. זה ממש מזכיר לי את קמר"ש הלור"ל מגבעת חלפון, או כמו שאמרו הגששים:"וואלה יופי... חנות בדיזינגוף רצית אה? היי סוסייטי. מה יש ברחוב הזה? בית קברות לבגדים. ירק בחנות דליקטס, פיתה בסופרמרקט, גבינה מלוחה בבוטיק הגבינות, חנות סתם אין כאן! הכל בוטיקים. עוד לא פתחו כאן איזה בוטיק פלאפל? כל סנדלר - מכון הנעל. חנות לתחתונים? 'בוטיק התחת'! אפשר להשתגע".
אבל כל זה מתגמד כשעוברים לתפקידים הבכירים באמת, כלומר אלו שיש להם תואר בכיר ולאו דווקא תפקיד בכיר. זה מתחיל בדרגי הניהול. כל מנהל זוטר שמקודם רמה אחת למעלה מייד הופך לדירקטור, שנשמע הרבה יותר עוצמתי ומרשים מסתם מנהל בכיר, וזה למרות שמעל הדירקטור שלנו יש עוד 12 שכבות ניהול עד שמגיעים למנכ"ל החברה.
משאת נפשו של ההייטקיסט המצוי
בסטארטאפים קטנים ובינוניים המצב הרבה יותר חמור. ראשת צוות הפיתוח, בעלת נסיון של שנתיים בקושי שמובילה שלושה מתכנתים (שאחד מהם עדיין סטודנט) מיד הופכת לסמנכ"לית פיתוח, והבחור שמחפש לקוחות פוטנציאליים אוטומטית הופך לסמנכ"ל השיווק, למרות שהוא לא מצא אפילו לקוח אחד, פוטנציאלי או לא פוטנציאלי.
ואם כבר בסטארטאפים עסקינן, כאן גם מופיע לו המסתורין סביב סוגיית ה"מייסדים", או ה "Co-Founders". שהרי מה יכול להיות יותר מכובד בקורות החיים מאשר התואר של מייסד סטארטאפ? אני מכיר רבים שהיו מוכנים לשלם סכום לא מבוטל בשביל להוסיף את הטייטל הזה לרזומה שלהם. אלא, שכלל לא ברור מהי ההגדרה של "מייסד", ולמי יש את הזכות לקבל את התואר. אני לא אכנס פה לפרטי הדיון, אבל כבר ראיתי סטארטאפים שבהם מספר המייסדים היה לפחות כמו מספר העובדים בחברה (כולל האדמינית והמנקה, שבמקרה היו בחדר הישיבות בתזמון הנכון), אם לא גבוה ממנו.
אבל את תואר התואר הנחשק ביותר, ללא ספק, תופס התואר "סגן נשיא", או VP. שכן משאת נפשו של כל הייטקיסט עם שאיפה ניהולית היא להפוך ל-VP, וכמה שיותר מהר. ולכן יש אינפלציה בכמות ה-VP בכל תחומי ההייטק. אם פעם היו רק שניים או שלושה VP בכל חברה: אחד אחראי על הפיתוח, אחד על הכספים ואחד על התפעול, היום בכל סטארטאפ מתחיל אפשר למצוא בנוסף גם VP לשיווק ו-VP למכירות. ויש גם VP לאלגוריתמים ו-VP לבדיקות, VP לתכנון אסטרטגי ו-VP לקניות, ועוד ועוד, לפי הצורך.
והצורך הוא, כמובן, צורך חיוני בלקדם את אחד מבכירי החברה שנעלב בסבב המינויים הקודם, ושהדבר היחיד שמשאיר אותו בחברה זה הטייטל המפואר. אגב, הדבר היחיד שמשתנה לאחר הקידום ל-VP, הוא תיאור התפקיד. התפקיד בפועל נשאר ללא שינוי. מן הסתם ישנם סטארטאפים שבהם למעלה מ-80% מהעובדים הם בדרגת VP ומעלה. בעקבות האינפלציה ב-VP נוצר הצורך לייצר היררכיה פנימית בין ה-VP השונים, וכן נולד הסניור VP והאקזקיוטיב VP, ואני מעריך שבקרוב גם נראה אולטרה VP ופרימיום VP.
סוגרים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מקטרת
את הדובדבן שבקצפת שמרתי לסוף. זהו התואר החביב עלי מכל, למרות שעל פי רוב הוא נחבא אל הכלים בראשי תיבות שתמיד מתחילים באות C. אני מדבר, כמובן, על תואר הצ'יף (CHIEF). הצ'יף הראשון והקלאסי הוא כמובן ה-CEO, שזה בעברית פשוטה מנכ"ל. אבל יש גם את הצ'יף שאחראי על הכספים – CFO, ואת הצ'יף של הטכנולוגיות, הלא הוא ה-CTO, ולא נשכח את ה-CMO שאחראי על מממ.. משהו. ה-CMO זו לא המצאה שלי, ראיתי לפחות שני פרופילים שכללו את התואר הזה, אבל לא הצלחתי לפענח את המשמעות (חוץ מזה שבעברית זה נשמע כמו כמו).ככל שהשימוש בתואר צ'יף הלך ונהיה לנפוץ יותר ויותר בחברות ההייטק, התמונה שתיארתי למעלה יכולה בהחלט להיות תמונה אופיינית של ישיבת הנהלה בסטארטאפ ממוצע. אני יכול לדמיין לעצמי איך כל הצ'יפים של החברה יושבים יחד באוהל הישיבות, דנים בתוכניות העסקיות ובשיתופי הפעולה האסטרטגיים, כאשר לפתע נכנס הצ'יף של הטכנולוגיות, ומודיע בחיוך רחב במיוחד שהוא השיג חומר טוב על החברה המתחרה, וכל הצ'יפים מוציאים את המקטרות שלהם בשביל לבדוק את החומר החדש...
והמהנדס החכם אומר: יש הרבה אנשים שמשנים את עצמם בשביל להתאים לתפקיד, יש גם הרבה אנשים שמשנים את התפקיד כך שיתאים להם, אבל יש מעט מאוד אנשים שפשוט מתאימים לתפקיד שהם עושים.
הכותב בעל נסיון ניהולי, וממשיך לצבור חוויות בהייטק על בסיס יומיומי. טורים ופוסטים נוספים שלו ניתן לקרוא בבלוג "פינת הקפה ".
לפנייה לכתב/ת 
