שכחו מהחוק: למה השבתון ביום הבחירות הוא קצת עבודה בעיניים
נוהג שמקנה שכר של 200% שאף אחד לא יכול לאכוף, בעלי עסקים קטנים שלא מבינים למה הם צריכים לספוג עלות של יום חופש לעובדים, ועובדים חלשים שיצטרכו לרדוף אחרי הזכויות. 100 שניות על למה יום השבתון ההיסטורי בבחירות המקומיות הוא דבר נוסף בישראל שלא חשבו עליו עד הסוף
שבתון בעיקרון: יום הבחירות המקומיות שיערך בסוף החודש יחשב אמנם בפעם הראשונה מאז 1989 כיום שבתון, בו לכאורה כולנו נהיה בחופש, ונוכל לנצל את היום לבילוי עם המשפחה או עם חברים, וכמובן גם להצבעה בבחירות. אך עבור עובדים רבים במשק, וגם עבור מעסיקים קטנים, יום השבתון הזה לא יראה בדיוק כמו שהתכוון המשורר.
ה"חג" הבא: בחירות מוניציפליות - מדריך לעובד ורשימת השירותים הציבוריים שעליהם לא חל יום השבתון
יום חופש? ממש לא לכולם
בהתאם לתיקונים שנעשו בחוק, עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק 14 ימים רצופים לפחות לפני יום הבחירות, יהיה זכאי ליום שבתון, שבו למעשה המעסיק לא יוכל לחייב אותו לעבוד, אלא אם כן מקום העבודה משתייך לאחד מרשימת מקומות העבודה שהוכרו על ידי שר הפנים כ"שירותים ציבוריים". הרשימה כוללת בתי עסק מענפים רבים ביניהם תעשיית המזון, התחבורה, שירותי תקשורת ותשתיות המעסיקים מאות אלפי עובדים, חלקם באמצעות קבלנים חיצוניים.
בנוסף, עובדים המעוניינים בכך יכולים לעבוד, ורבים אכן עושים זאת, כשבאופן טבעי, בעלי עסקים רבים מעדיפים שלא לסגור את בית העסק ולמעשה להפסיד את יום העבודה.
בהתאחדות המלאכה והתעשייה, שמאגדת בתוכה בעלי עסקים יצרניים קטנים רבים, טוענים כי יום שבתון בגין הבחירות לרשויות המקומיות במשק מיותר, אינו מעודד באמת הצבעה, ומסב לתעשייה הקטנה נזק כלכלי המוערך ב-200 מיליון שקל, כתוצאה מאובדן הפדיון של אותו יום, אובדן תפוקה בגין השבתת אמצעי יצור, ותשלום שכר עבור יום החופש של העובדים.
לעומת זאת, בענפי המסחר והשירותים יום השבתון צפוי להיות דווקא רווחי למעסיקים, היות ואזרחי ישראל שיהיו בחופש צפויים לפקוד את בתי הקפה ומרכזי הקניות. לפי הערכת איגוד לשכות המסחר, הפדיון ביום הבחירות גבוה בממוצע בכ-3.5% בהשוואה לממוצע היומי, וסך הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי, אירוח ואוכל, ופעילויות פנאי ביום הבחירות הקרוב צפוי לעמוד על כ-800 מיליון שקל.
יחד עם זאת, לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על אף הרווח הצפוי לענפי המסחר והשירותים, מדובר במצב מעוות: "חלק מהעובדים שניתן להם יום חופש ביום הבחירות, אינו מנצל יום זה על מנת ללכת בפועל לקלפי, להצביע ולממש את זכותם הדמוקרטית, אלא הם מנצלים את יום החופש לבילוי".
ניתן להתווכח על יעילותו של יום שבתון בבחירות לצורך הגדלת אחוזי ההצבעה, אך חשוב לציין כי מספר ימי החופש והחג להם זכאים בחוק העובדים בישראל הוא
בין הנמוכים ב-OECD.
כך או כך, ברור שעובדים רבים יעבדו ביום הבחירות, ולא כולם יהיו בחופש. אך מה לגבי השכר שלהם?
אז ככה, קיים נוהג שהשתרש במשק, המבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, חוזר של התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר (השופט תאודור אור), לפיו מי שעובד ביום הבחירות זכאי לשכר של 200% או לחילופין שכר רגיל ויום חופש חלופי.
שכר כפול? משרד העבודה לא יכול לאכוף
מכיוון שמדובר בנוהג בלבד ולא בסעיף שהוכנס לאחד מחוקי העבודה במדינת ישראל, ישנם מעסיקים שבוחרים להתעלם מהנוהג הזה, מאחר והוא מסב להם עלויות נוספות שהם אינם מעוניינים לשלם. הנפגעים מכך הם כמובן העובדים החלשים במשק, בעיקר בענפי הניקיון, האבטחה והמזון, שלעיתים מועסקים באמצעות חברות קבלניות.
בהודעה של משרד העבודה לקראת יום הבחירות ציינו את הנוהג והתריעו כי מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה ינקוט באמצעי אכיפה וענישה מחמירים בהתאם להוראות חוקי העבודה. הסנקציות של המנהל כוללות עיצומים כספיים של עד 35,380 שקל לכל הפרה ולכל עובד, ואף אישום פלילי.
נוהג השכר הכפול אינו מופיע בחוק כאמור, ולכן למשרד העבודה אין סמכות לאכוף אותו. ראש ענף אכיפה מנהלית במשרד העבודה, מאיר דוד, הבהיר בשיחה עם ynet כי אכן אין למנהל אפשרות לאכוף זאת. הוא הוסיף, כי ביום הבחירות הם מתמקדים בתופעה של אי תשלום שכר לעובדים המועסקים באופן ארעי במסגרת מערכת הבחירות, על ידי מפלגות או גורמים פוליטיים שלחלקם "נעלמים" אחרי הבחירות ואינם משלמים לעובדיהם – בעיקר בני נוער.
אם כן, בפני עובדים אלה ניצבת אפשרות אחת בלבד אם הם מעוניינים לעמוד על זכותם לקבלת שכר כפול על פי אותו נוהג, והיא לתבוע את המעסיקים בבית המשפט. לפי מומחים משפטיים בתחום הם ככל הנראה יזכו משום שנגרמה להם למעשה "עוולה אזרחית", אך ברור כי עובדים לא רצים לתבוע את מעסיקיהם בבית המשפט, בוודאי שלא על שכר של יום עבודה אחד, אלא אם הם לא מעוניינים להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה.
בעיה נוספת אשר נובעת מהעובדה כי מדובר בנוהג אותו אין אפשרות לאכוף, נוגעת גם בחברות הקבלניות עצמן, שאמורות לקבל את התשלום עבור יום החופש לעובדים מ"מזמין העבודה". אך מדוע שיעשה זאת אם אינו מחויב לכך בחוק? לפי שמואל שרביט, מנכ"ל חברת מוריה, המספקת שירותי ניקיון, אחזקה ושמירה, אומר כי בימי הבחירות הכלליות הקודמים הוא נאלץ לרדוף אחרי חלק ממזמיני השירותים כדי לקבל את התשלום עבור מה שמבחינתו הוא חייב לשלם לעובדים המועסקים באמצעותו."אני לא מבין למה לא מכניסים את זה לחוק בצורה מסודרת", אמר ל-ynet.
וכך, במקרה שעובד בחברה קבלנית עבד ביום הבחירות ולא שולם לו מה שמגיע לו על פי הנוהג, הוא צריך לתבוע גם את החברה הקבלנית וגם את מזמין העבודה בבית המשפט, והחברה הקבלנית עצמה צריכה לתבוע את מזמין השירות. הליך מסורבל, מעצבן, ובעיקר מעודד את מי שאינו מעוניין לשלם לעובדים על היום הזה, לעשות זאת בשלווה.
לפנייה לכתב/ת 
