ה-OECD: פערי ההכנסה בין האזורים העשירים והעניים בישראל זינקו
צמצום פערים? דו"ח חדש של הארגון קובע כי ישראל כבשה את המקום הראשון והלא מחמיא בין מדינות ה-OECD בקצב התרחבות פער ההכנסה הפנויה לנפש בין האזורים העשירים לעניים במדינה במהלך 2011 עד 2016. לפי הדו"ח, הסיבה לכך היא שהאזורים העשירים בישראל הפכו עשירים אף יותר
נתונים לא ממש מגניבים: ישראל נמצאת במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בגידול הפער בין האזורים העשירים ביותר לעניים ביותר בהכנסה הפנויה לנפש בין 2011-2016. כך עולה מפרסום של הארגון בנושא הבדלים בין אזורים ומחוזות בתוך המדינות השונות.
פערי השכר בישראל ממשיכים לעלות - הכי גבוהים ב-OECD
האוצר מציג: המדד החלופי שמצמצם את שיעור העוני
לאן הולך הכסף שלנו? הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל מציגים מידע חסר ובעייתי
דו"ח אדווה: "הנס הכלכלי שבו מתפארת הממשלה הוא נחלתו של מיעוט"
לפי הדו"ח, הפער בישראל גדל בממוצע של כ-5.5% בשנה, כמעט פי 3 מהמדינה הבאה בתור – קנדה. הסיבה לכך היא שההכנסה הפנויה לנפש באזורים העשירים ביותר בישראל גדלה.
יש לציין כי ההכנסה הפנויה לנפש הממוצעת בכל ישראל היא בין הנמוכות במדינות ה-OECD, כאשר ב-2016 ההכנסה הפנויה לנפש הממוצעת בארגון הייתה גדולה ב-55% מזאת בישראל.
נתונים אלה פורסמו בסמיכות לנאומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השבוע בפתיחת כנס החורף של הכנסת, בו טען כי בעשור האחרון צומצמו הפערים בישראל. נתניהו חזר על הדברים גם בנאום שנשא לרגל השקת המוקד הרפואי בקרית שמונה, בו התעמת עם פעילה חברתית.
"זהו עשור מופלא", אמר ראש הממשלה, "מחקנו בו את החלוקה בין ישראל הראשונה לשנייה. אנו פועלים במרץ לבטל את הפריפריה". נתניהו הוסיף כי "המדינה שלנו לא גנובה. המדינה שלנו מגניבה. זאת ישראל החדשה בה לכולם יש הזדמנות שווה".
הסיבה לפער הגדול בישראל: האזורים העשירים הוסיפו להתעשר
הדו"ח מציג את ההבדלים בין האזורים בתוך המדינות בפרמטרים שונים. ההבדלים נמדדו בכל מדינה על פי היחס בין האזורים שנמצאים ב-10% העליונים מבחינת הכנסה פנויה לנפש לבין אזורים שנמצאים ב-10% התחתונים של ההכנסה הפנויה לנפש.
הנתונים מחולקים למדינות בהן גדל הפער ומדינות בהן הצטמצם הפער. המדינות בהן גדל הפער מחולקות גם הן למדינות שבהן הסיבה לגידול בפער היא שמצבם של האזורים העניים יותר החמיר לבין מדינות שבהן הסיבה לגידול בפער היא שמצבם של האזורים העשיריים השתפר עוד יותר.
ישראל, המדורגת כאמור ראשונה, ניצבת בין המדינות בהן התרחב הפער בשל הסיבה השנייה. במילים אחרות, הפער בין האזורים בהכנסה הפנויה גדל כאן היות שהאזורים העשירים בישראל הוסיפו להתעשר.
במקום השני אחרי ישראל ובפער ניכר ממנה, נמצאת קנדה, בה הפער התרחב בקצב ממוצע של 1.75% לשנה בחמש השנים שנסקרו. גם בקנדה הסיבה להתרחבות הפער היא המשך שיפור מצבם של האזורים העשירים ביותר. במקום השלישי מדורגת בריטניה, עם התרחבות הפער בקצב שנתי של 1.40%, גם שם מאותה הסיבה.
המדינות שבהן הצטמצמו הפערים בין האזורים בהכנסה הפנויה לנפש חולקו לכאלה שהמגמה התרחשה בהן עקב שיפור במצבם של האזורים העניים ביותר ולכאלה שבהן המגמה התרחשה עקב החמרת מצבם של האזורים העשירים ביותר.
בממוצע במדינות ה-OECD, הפערים בין האזורים בהכנסה הפנויה לנפש הצטמצמו ב-0.20% מהסיבה שמצבם של האזורים העניים ביותר השתפר. במקום הראשון בין המדינות שבהן הצטמצמו הפערים בין האזורים בהכנסה הפנויה לנפש ניצבת הונגריה, עם צמצום בקצב של 9.88% בשנה של הפערים, וזאת משום שהשתפר מצבם של האזורים העניים ביותר במדינה. בצ'ילה, המדורגת שנייה, הצטמצמו הפערים בהכנסה הפנויה בקצב של 4.45% וזאת מאותה הסיבה.
מחוז תל אביב: 1.25 חדרים לנפש
מדד נוסף בו השתמשו ב-OECD לצורך השוואה בין האזורים מבחינת תנאי מחייה וחוסן כלכלי הוא מספר החדרים לנפש. במדינת ישראל קיימת חלוקה לשישה מחוזות מינהליים, על פיה מוצגת הסטטיסטיקה הרשמית של הלמ"ס, ועליה מבוסס גם דו"ח זה של ה-OECD. המחוזות הם: צפון, מרכז, דרום, חיפה, ירושלים ותל אביב.
ישראל נמצאת במקום טוב באמצע (מקום 15) בפער בין האזורים במדד זה. כאשר לפי הנתונים, בישראל יש בממוצע 1.14 חדרים לנפש, אך בעוד שבמחוז תל אביב ישנו המספר הגדול ביותר של החדרים לנפש – 1.25 חדרים, מחוז ירושלים הוא המחוז עם הכי פחות חדרים לנפש – 0.87 חדרים.
בקנדה נמצא הפער הגדול ביותר בין האזורים במספר החדרים לנפש – פער של 1.50 חדרים, בין 2.80 חדרים לנפש באי ניופאונדלנד - האזור עם המספר הגבוה ביותר בקנדה, לבין 1.30 חדרים בטריטוריית נונאווט – האזור עם מספר החדרים הנמוך ביותר. זאת כאשר הממוצע הארצי בקנדה עומד על 2.40 חדרים לנפש.
במקום השני בפערים במספר החדרים לנפש נמצאת ארה"ב, עם פער של 1.25 חדרים בין 3.06 חדרים לנפש בוורמונט – שם נרשם מספר החדרים לנפש הגבוה ביותר במדינה, לבין 1.81 חדרים בלבד לנפש בהוואי, בעוד שהממוצע הארצי הוא 2.39 חדרים לנפש.
מחוז הצפון: פער גדול בין שיעורי התעסוקה של גברים ונשים
בדו"ח ה-OECD נבחנו גם ההבדלים בין האזורים בתוך המדינות מבחינת תעסוקות גברים ונשים. לפי הנתונים, אזור הצפון בישראל הוא האזור עם הפער הגדול ביותר בין גברים ונשים בשיעור ההשתתפות בתעסוקה – פער של 18.9% לטובת הגברים ב-2017, ובהיבט הזה ישראל מדורגת במיקום יחסית גבוה ולא מכובד - במקום השמיני ברוחב הפער, על אף שחלה הטבה קלה ברוחב הפער באזור הצפון מאז שנת 2000, בה הפער היה 20.6%.
מחוז צ'יאפאס במקסיקו ממוקם במקום הראשון עם פער של 47.8% לטובת הגברים, על אף שגם שם חלה הטבה מסוייימת מאז שנת 2000, בה הפער במחוז זה עמד על 51%.
הפערים מצטמצמים כאשר בוחנים את שיעורי האבטלה של הגברים והנשים, מה שמעיד על כך שקידום שיעור השתתפות גבוה של נשים בתעסוקה הוא חשוב מאין כמוהו לגישור הפערים. הפערים בין נשים לגברים בשיעורי האבטלה צנחו ב-34% מאז 2011 במרבית מדינות ה-OECD, ובממוצע הפערים בין נשים וגברים בשיעורי האבטלה נמוכים היום בשלוש נקודות אחוז במרבית אזורי ה-OECD.
הפער הממוצע בישראל בין נשים וגברים בשיעורי האבטלה הוא 0.4 נקודות אחוז לטובת הנשים – מהפערים הזניחים ברחבי ה-OECD, וזאת כתוצאה משיעורי האבטלה הנמוכים בישראל. עם זאת, במחוז הצפון נמצא הפער הגדול ביותר בישראל לטובת נשים בשיעור האבטלה – פער של 1.9 נקודות אחוז – שיפור לעומת 2.4 נקודות אחוז בשנת 2011. נתונים המבהילים באמת בגרף הם של טורקיה, עם פער של 27 נקודות אחוז לטובת הנשים במחוז דרום מזרח אנטליה.
ישראל ממוקמת יחסית גבוה בין המדינות עם שיעור המועסקים מכוח התעסוקה בני 15 ומעלה שיש ברשותם לפחות השכלה תיכונית, עם ממוצע של 89.7%. לפניה נמצאות רוסיה (96%), צ'כיה (95.3%), ליטא (94.8%), פולין (94.5%), סלובקיה (93.7%), ארה"ב (91.1%), סלובניה (90.6%) וקנדה (90.4%).
הפער בישראל ב-2017 בין האזורים בשיעור המועסקים עם לפחות השכלה תיכונית אינו מהנרחבים, אולם קיים פער בין שיעור זה במחוז המרכז, בו 91.5% מהמועסקים מחזיקים בהשכלה תיכונית ומעלה – וזהו המחוז עם השיעור הגדול ביותר בארץ, לבין מחוז הצפון, בו 84.6% מהמועסקים מחזיקים בהשכלה תיכונית ומעלה – המחוז עם השיעור הנמוך ביותר בארץ, ואף נמוך יותר מהממוצע הארצי.
פער זה של 6.9 נקודות אחוז בין המרכז לצפון הוא שיפור לעומת הפער שנרשם בין שני מחוזות אלה בשנת 2000 ועמד על 8.9 נקודות אחוז.
ברוב המדינות צומצמו ההבדלים בין האזורים
חוקרי ה-OECD מציינים בדו"ח כי הבשלת התאוששות הכלכלה מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008 התרחשה בד בבד עם סימנים שמעידים על צמצום ניכר בהבדלים הכלכליים בתוך המדינות. זאת לאחר שבין השנים 2000-2007 נרשמה עלייה בהבדלים בין אזורים בתוך המדינות. במקביל, מדינות עם רמות הכנסה נמוכות סגרו פערים מבחינה כלכלית וכך, בתחילתו של המשבר הכלכלי העולמי, נוצר מצב בו ההבדלים בתוך המדינות היו גדולים מההבדלים שקיימים בין המדינות.
"מגמה זו התהפכה על פיה מאז 2011", נכתב, "ובייחוד בשנים האחרונות היינו עדים לצמצום ניכר של ההבדלים בתוך המדינות. היפוך מגמה זו התרחש תחילה במדינות לא אירופיות, ורק לאחרונה התפשט לאירופה, שבה התאוששות המשקים התעכבה. חרף השיפורים המבורכים האלה, ההבדלים בין האזורים עדיין גבוהים מכמה בחינות".
לפנייה לכתב/ת 
