הקבלן קרס כלכלית – היזם יפצה על איחור במסירת דירה

יחידה שנרכשה בפרויקט בהוד השרון נמסרה בעיכוב של 5.5 חודשים בשל הקפאת הליכים של הקבלן הראשי. היזמית ששכרה אותו חויבה לשלם

עו"ד ארז משעלפורסם: 29.10.18 , 18:24

בית משפט השלום בראשון לציון קבע לאחרונה שקריסה כלכלית של קבלן לא פוטרת את יזמית הנדל"ן ששכרה אותו מפיצוי רוכשים על איחור במסירת הנכסים: השופט אבי סתיו קבע שהיזמית "יקותיאל ביזנס סנטר", שבנתה פרויקט בהוד השרון, תפצה את חברת "נכסי יונט יגאל אלון" שרכשה בו יחידה אך קיבלה אותו בעיכוב של 5.5 חודשים, שנגרם בשל הקפאת הליכים נגד הקבלן הראשי.

בתביעה שהגישה "נכסי יונט יגאל אלון" נטען שהחוזה נחתם ב-2014 והנכס אמור היה להימסר לה בסוף מאי 2016, אולם היא קיבלה אותו רק בינואר 2017. היא דרשה את הפיצוי שהוסכם בחוזה - כ-10,000 שקל עבור כל חודש איחור.

חוק ונדלן

דייר מוגן שיבש מיזם פאר בנווה צדק – ויפצה

עו"ד אלימלך יערי

בעלי בניין בת"א ניסו לשדרג את הפרויקט אבל חרף הסכמות שאליהן הגיעו עוכבו העבודות על ידי השכן. ביהמ"ש קבע: הוא ישלם 150 אלף ש'

דייר מוגן שיבש מיזם מפואר בנווה צדק – ויפצה

הנתבעת הסבירה את העיכוב בכך שהיא התקשרה עם חברת "י.טנוס" כדי שתשמש כקבלן הראשי של הבניין, אולם בפברואר 2016 הוציא נגדה בית המשפט המחוזי בנצרת צו הקפאת הליכים. לטענת הנתבעת, הקבלן נטש את הפרויקט והותיר אותו ללא גורם אחראי בשטח, מה גם שהצו אסר עליה להיכנס לאתר הבנייה ולקדם את הפרויקט במשך כ-40 יום.

לדבריה, בשל צו הקפאת ההליכים חל החריג הקבוע בהסכם המתייחס ל"כוח עליון" ולא מוטלת עליה החובה לפצות. עוד נטען שהיא אפשרה לתובעת לקבל את הנכס כבר באמצע נובמבר 2016 בכפוף לתשלום חוב, אך זו סירבה.

אבל השופט אבי סתיו קיבל את התביעה את שהסכים שהנתבעת פעלה ככל יכולתה למזער את הנזק וכי קריסת הקבלן היא זו שגרמה באופן ישיר לאיחור במסירה. עם זאת, הוא הבהיר כי סיכונים הקשורים לקבלן, לרבות הסיכון לקריסה כלכלית שלו, מוטלים על הנתבעת כיזמית הפרויקט.

בפסק הדין נכתב כי הקבלן הוא ספק "פרטי" של הנתבעת והיא זו שבחרה בו. כמו כן, אין כל הצדקה להטיל על הקונה את סיכוני הקבלן שנבחר על ידי היזם.

השופט הדגיש כי הדברים נכונים גם כשבעקבות התמוטטות הקבלן ניתן צו הקפאת הליכים באופן שמנע מהנתבעת להיכנס לאתר הבנייה. "אין מדובר בתוצאה החורגת ממרחב הצפיות", כתב והדגיש כי הקפאת הליכים אינה התפתחות חריגה במקום שבו נקלעת חברה לחדלות פירעון.

"יש לראות את הסיכון כי יינתן צו הקפאת הליכים נגד הקבלן וכי יוטלו בגדרו מגבלות שונות על הנושים, לרבות מניעת כניסה של היזם לאתר הבנייה, כחלק מהסיכונים הקשורים ליציבותו הכלכלית של הקבלן, המונחים על כתפי היזם", סיכם.

בסופו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובעת בגין איחור של 5.5 חודשים. סכום הפיצוי הועמד על 10,800 שקל בתוספת מע"מ עבור כל חודש איחור. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.