לאחר שפרס התעשייה חולק לגברים בלבד: "תבחן הענקת פרס מיוחד לנשים"
לנשים בתעשייה מגיע רק פרס ניחומים? בתגובה לפנייה של ח"כ נחמיאס ורבין שמחתה על כך שבין מקבלי פרס התעשייה ל-2018 לא נמצאה אפילו אישה אחת, אמרו בהתאחדות התעשיינים כי "השנה נמצאו מועמדים ראויים יותר" אך כי "הקימו ועדה שתבחן הענקת פרס מיוחד לנשים"
לאחר שבין מקבלי פרס התעשייה ל- 2018 לא נמצאה אפילו אישה אחת, פנתה יו"ר שדולת התעשייה בכנסת ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ביקשה לשנות את תקנון הפרס מתוך ואמרה ל-ynet: "יש צורך בקידום נשים בתעשייה, ותמריצים כמו פרסים עוזרים לבסס את מקומן". בהתאחדות התעשיינים מסרו כי: "הוקמה ועדה שתבחן הענקת פרס ייחודי למנהלות בתעשייה".
13 תעשייניות ב-70 שנה: הנשים הבודדות בעולם של גברים
צפו: הצילום האלטרנטיבי של נשות ההייטק "עם מרקל"
פרס התעשייה, מוענק מדי שנה למנכ"לים ולממלאי תפקידים ניהוליים בכירים במפעלי תעשייה, המאוגדים בהתאחדות התעשיינים, על פעילות או הישגים מיוחדים בתעשייה, כשמקבלי הפרסים נקבעים על ידי ועדת שיפוט ציבורית. השנה זכו בפרס עשרה גברים, בינהם בין היתר: רן מידן - מנכ"ל נטפים, דניאל בירנבאום – מנכ"ל סודהסטרים, והנרי צימרמן – יו"ר טרילידור.
נחמיאס ורבין, הדגישה, שהמכתב ששלחה לברוש, נשלח לגמרי בכוונה לאחר הענקת הפרס ל-2018, כדי שלא תינתן ההרגשה שהיה ברצונה "לחבל" בפרס, אלא במטרה לשנות את התקנון לקראת הפרס ב-2019. "עתה כשהפרס מאחורינו, אני סבורה כי זה הזמן לדון במאמץ החיוני להכיר בתרומתן של נשים לתעשייה. כיו״ר שדולת התעשייה וכמי מי שגדלה בעולם הזה אני יודעת עד כמה מדובר בתחום ייחודי, הדורש מחויבות והשקעה לאורך שנים".
"הנתונים נכון להיום בעייתיים ואינם משקפים לדעתי תרומתן של נשים רבות להתפתחות התעשייה בישראל. מאז שנת 1975 ,188 אנשים בישראל קיבלו את ההוקרה החשובה, מתוכם רק 11 נשים, ומאז שנת 2011 זכו רק שתי נשים", היא כותבת ומוסיפה כי "יש לי תחושה שנשים שהגיעו לעמדה הייחודית של מקבלי הפרס, היו צריכות להיות מוכשרות יותר מהמקובל ומהגברים שזכו".
כדי לשנות את המצב, נחמיאס ורבין מציעה להוסיף קטגוריות לפרס, בינהן: ״תעשיין/ית צעיר״, ״תעשיין/ית חדש״, ״מנהל/ת בתעשייה״ וכו׳, "יש נשים מעולות וכי נכון לעודד נשים להשתלב בתעשייה - מרצפת הייצור ועד הניהול. אין ספק שהתברכנו בנשים כמו מקסין פסברג, יהודית ברוניצקי, עופרה שטראוס, טובה פוזנר או אסתר אלדן. קל לי גם לחשוב ללא מאמץ על נשים נוספות ראויות להוקרה, גם ללא קטגוריות חדשות. אבל אם זה מה שנדרש כדי לתת הכרה ציבורית למקומן של נשים בתעשייה, אז יש לעשות זאת".
"בתעשייה המסורתית אנחנו רואים נשים מנהלות ופחות יזמיות ובעלים, בעיקר בשל העובדה ההיסטורית שלא הנשים היו בעלות ההון (אפילו כשהן היו היורשות הפורמליות). חשוב להמריץ ולעודד אותן להשתלב - גם לטובת התעשייה שמשוועת כיום לאנשים בעלי יכולת מרצפת הייצור ועד חדרי ההנהלה". היא אומרת ל- ynet.
ואת מאמינה שהמכתב וההצעה שלך תשנה את המציאות?
"אני רואה בקידום נשים ערך כלכלי וחברתי חשוב ומתפקידי לנסות ולסייע במציאת פתרונות. הצורך בקידום נשים בתעשייה ברור להתאחדות כפי שהוא ברור לי, ותמריצים כמו פרסים עוזרים לבסס את מקומן".
"זהו פרס מקצועי ונמצאו מועמדים ראויים יותר"
התאחדות התעשיינים נמסר בתגובה כי : "לאורך יותר מ 40 שנות קיומו של פרס התעשייה זכו בפרס רק 175 תעשיינים ותעשייניות מתוך אלפי מנהלים בתעשייה. זאת בשל הקריטריונים בהם נבחנים המועמדים במטרה להוכיח מצוינות בניהול החברות, פריצות דרך ותרומה ממשית לכלכלה ולחברה בישראל. מתוך הזוכים זכו כ11 נשים לאורך השנים (6% מהזוכים) בהתאמה לשיעור המנכ"ליות בתעשייה".
"לצערנו בפרס האחרון מתוך 24 תעשיינים שמועמדותם הוגשה לוועדה, היתה רק תעשיינית אחת, זאת, למרות שמנכ"ל ההתאחדות פעל במיוחד עם פורום הנשים בתעשייה, להגשת מועמדות של מנהלות בתעשייה. הועדה לבחירת הזוכים (שכללה שתי נשים מתוך שישה שופטים) מצאה מועמדים ראויים יותר לפרס וכך הוחלט. היות והפרס הינו פרס מקצועי, שלא כולל מגדר, גזע ודת אלא נתונים אובייקטיביים, לא היה באפשרותנו לתעדף נשים".
"בלי קשר לאמור לעיל ולפעילות האינטנסיבית של ההתאחדות להגדיל את מספר המנהלות והעובדות בתעשייה, הקים נשיא ההתאחדות ועדה של תעשיינים ותעשייניות אשר אמורה לדון ולבחון מחדש את הקריטריונים הנהוגים בפרס ואת האפשרות להעניק פרס מיוחד למנהלת בתעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
