טעות בהעתקה תעלה לרשם המקרקעין 216 אלף שקל

בזמן המעבר מרישום ידני לממוחשב נשמט מידע על הפקעת שטח בחולון. לימים גילו הבעלים שלו שבעצם חלק גדול מהקרקע יילקח מהם

עו"ד מאיר אסוליןפורסם: 02.12.18 , 08:59

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שרשם המקרקעין יפצה בעלי שטח בחולון בכ-216 שקל משום שטעות בהעתקת מידע על הקרקע בזמן המעבר מרישום ידני לממוחשב בעשור שעבר, גרם לכך שבעליו לא ידעו שחלק ממנו בעצם מופקע. השופט חיים טובי הסכים שמדובר בטעות בתום לב, אבל ציין: "היה צריך לפקח ולבדוק בשבע עיניים".

הקרקע המדוברת מורכבת משתי חלקות והייתה בעבר בבעלות שלושה אנשים. שליש מהשטח נמכר ב-1998 לחברה בשם "ב.ש.ב שיווק קרקעות". שליש נוסף נמכר באותה שנה לאישה פרטית שב-2002 מכרה את חלקה לשתי נשים אחרות. שנים רבות קודם לביצוע העסקאות, ב-1961, פורסמה הודעה בדבר כוונת עיריית חולון להפקיע חלק מהשטח מכוח הרשאה שהעניק לה שר האוצר. הוועדה המקומית לתכנון ובניה פרסמה ב-1966 תוכנית מפורטת שייעדה את השטחים שהופקעו לטובת "שטח ציבורי פתוח".

מהנדס עתר:

"ביצעתי חריגות בנייה ולא הורסים אותן"

מערכת psakdin

תושב מושב שדה משה בדרום, שמבקש להתמודד על משרה ציבורית, רצה להגיע כשהוא נקי כפיים. אבל דווקא הרשויות מתעכבות באכיפת החוק

מהנדס עתר: ביצעתי חריגות בנייה ולא הורסים אותן

ב-1991 כשמרשם המקרקעין הוסב לרישום ממוחשב (במקום רישום ידני) הושמטה בטעות הערת האזהרה ביחס להפקעה, והטעות תוקנה רק ביולי 2004. כתוצאה מכך, כשהחברה והנשים רכשו את השטח הן לא ידעו על ההפקעה.

פנייתן לעירייה לבטל את ההפקעה נענתה בסירוב וב-2007 הן תבעו את רשם המקרקעין ודרשו פיצוי כספי. לטענתן, לפני הרכישה הן הוציאו נסחי רישום של החלקות ונוכחו לדעת שהן נקיות משיעבוד או זכויות של צדדים שלישיים. רק ב-2004 ביקשו למכור את השטח וגילו בדיעבד שרובו הופקע לפני שנים רבות.

רשם המקרקעין הודה כי אירעה "טעות מצערת" שבגינה הושמטה הערת ההפקעה שהייתה רשומה במרשם הידני. עם זאת הוא טען שלא מדובר ברשלנות, ואם ייקבע שהתובעות זכאיות לפיצוי לא הוא צריך לשלם אותו. הוא הוסיף כי יש לייחס לתובעות אשם תורם שכן הן לא בדקו את המצב המשפטי והתכנוני בעירייה, ואם היו עושות כן היו מגלות בנקל כי חלק מהחלקות הופקע.

רשלנות חמורה

אבל השופט חיים טובי קיבל את התביעה והבהיר שנקבע בפסיקה שעל אף שתפקיד הרשם הוא טכני בעיקרו, עדיין יש לו חובות ואחריות שסטייה מהן עשויה ליצור התרשלות. "אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותו של רישום אמין, נכון ומדויק של נכס מקרקעין", כתב והדגיש כי העדרו של רישום המשקף נכונה את מצבו של הנכס עלול לגרום ל"תאונות משפטיות", כפי שאכן אירע במקרה זה.

עוד נקבע כי לו בוצעה ההעתקה כפי שצריך בתהליך הסבת המרשם לממוחשב, הטעות הייתה נמנעת. לדבריו, אף שמדובר בטעות אנוש מצערת, התוצאה היא רשלנות חמורה שכן על רשם המקרקעין מוטלת החובה במסגרת תפקידו כממונה על המרשם לפקח ולבדוק "בשבע עיניים" שהמרשם משקף נכונה את הזכויות.

השופט טובי הוסיף כי גם אם התובעות היו בודקות את מצבן התכנוני של החלקות במחלקת ההנדסה בעירייה "בשקידה ראויה", הן לא היו יכולות לגלות שהשטחים הופקעו זה מכבר. הוא הבהיר שהפיצוי לתובעות צריך לשקף את ההפרש שבין שווי הקרקע שנרכשה על ידן בהתעלם מההפקעה לבין שוויה של יתרת הקרקע לאחר גריעת שטחי ההפקעה.

בסופו של דבר חויב רשם המקרקעין לשלם לחברה 108,484 שקל וסכום זהה לשתי התובעות האחרות, ובסך הכול 216,968 שקל. עוד הוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.