ביהמ"ש: אפשר לבקש צו הורות רק מיום הלידה
פסק דין חשוב לגבי הורות של זוגות חד-מיניים: אי אפשר להגיש בקשה להכרה משפטית בהורה הלא ביולוגי אלא לאחר הלידה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הביע לאחרונה
עמדה עקרונית שלפיה אי אפשר להוציא צו הורות פסיקתי לבני זוג חד-מיניים לפני הלידה: השופטים קבעו שההורה הלא ביולוגי לא יוכל לקבל מעמד משפטי כלפי הקטין אלא לאחר שייוולד. פסק הדין ניתן לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לאחר שבתי המשפט למשפחה אישרו בחמישה מקרים שונים את הוצאת הצו עוד בשלב ההיריון.
לעומת זאת טענו האימהות שזכו בהליכים בבית המשפט למשפחה כי בקשתן לא עסקה בהוצאת צו הורות כלפי העובר אלא בהכנה מראש של צו שיחול מיום הלידה, כדי למנוע חלל משפטי ריק בתקופה שמיום הלידה ועד להוצאת הצו – תהליך שאורך זמן רב.
הסוגיה העקרונית עמדה לפתחו של בית המשפט המחוזי רק ברמה התיאורטית משום שבחמשת המקרים המדוברים הילדים כבר נולדו. השאלה שנדונה הייתה אם אפשר להגיש בקשה להוצאת צו ההורות הפסיקתי באופן שיחול אמנם רק מיום הלידה, אבל יהיה מוכן כבר בשלב ההיריון. היועץ המשפטי לממשלה טען שהחוק הקיים לא מאפשר להכריע בבקשה כזו טרם בא הילד לעולם, כיוון שלעובר אין זכויות, ואפילו לאבות גנטיים אין זכויות הורות לפני הלידה.
פסק הדין בוטל:
אם לא תהגר עם ילדיה לניו זילנד
עו"ד איילה תל-פז
אזרחית זרה שהתגרשה מבעלה הישראלי ביקשה לממש החלטת ביהמ"ש ולחזור למולדתה. אבל השופט גליק קיבלה את ההתנגדות של אביהם
לצורך הדוגמה הן הפנו למקרה שבו אם ביולוגית נדרשה לניתוח חירום ובינתיים הייתה האם הלא ביולוגית צריכה לטפל בתאומות שנולדו. ללא מעמד משפטי היה עליה לפנות בדחיפות לבית המשפט. לו היה בידיה הצו מבעוד מועד, הריצה לבית המשפט הייתה נמנעת.
השופטות מיכל ברנט (אב"ד) וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן סקרו את התפתחותו של הצו המכיר בהורה הלא ביולוגי כהורה ללא הליך אימוץ. מתוך סקירה זו עלה כי מדובר בצו "קונסטיטוטיבי" – כלומר, צו שמכונן הורות לא קיימת ולא צו שמצהיר על מצב קיים, וככזה הוא תקף ממועד שניתן למעט במקרים מסוימים מאוד שמצדיקים זאת.
מדובר בצו שמצריך בחינה מעמיקה של טובת הילד, וקיום דיון כזה עוד לפני שהוא נולד מזלזל בהליך השיפוטי והופך את בית המשפט לחותמת גומי בלבד. על כן נקבע כי אי אפשר להעניק צו כזה עוד בשלב ההיריון, בדיוק כמו שאי אפשר לפסוק מזונות לפני הלידה.
בתוך כך הוזכר כי לעובר אכן אין כשרות משפטית לזכויות וחובות ואפילו להורה גנטי שאינו מחזיק בעובר בגופו אין כל זכויות כלפיו. בית המשפט הפנה גם לכך שחוק הפונדקאות אינו מאפשר להוציא צו כזה אלא לאחר הלידה.
"אנו סבורים כי מתן צו הורות פסיקתי המכונן את ההורות בין בן הזוג שאינו בן הזוג הביולוגי לבין הקטין הוא מכשיר נכון וראוי לחיזוק התא המשפחתי", נכתב, "ואולם, מעת שניתן בידנו מכשיר זה אין להפריז ולעשות בו שימוש החורג מגבולותיו... אין כל עילה והצדקה להידרש לצו הורות קודם ללידת הקטין, בעודו בשלב העוברי, תוך יצירת זיקה או אפשר אף מערכת חובות וזכויות משפטיות הנוגעות לעובר – אשר אינן קיימות ביחס לבני זוג שאינם חד מיניים", פסקו השופטים.
באשר למקרי חרום דחופים, הובהר כי ההורים בהחלט יוכלו – בדומה למקרה שניתן לדוגמא על ידי המשיבות – להגיש בקשות דחופות ולקבל סעדים זמניים במהרה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: פרקליטות מחוז מרכז אזרחי
- ב"כ המשיבות: עו"ד דניאלה יעקובי
- עו"ד מורן בריק מילר עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
