שתף קטע נבחר
 

חרדיות מרוויחות פחות: הצעת חוק לביטול פערי השכר בין המגזרים השונים בישראל

הצעת חוק של ח"כ אילן גילאון מבקשת לבחון מחדש שילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה, ולהפסיק את התופעה של אפליית השכר בין הקבוצות השונות, בין היתר בין נשים חרדיות לבין נשים שאינן חרדיות: "המצב כיום מאפשר למעסיקים להעסיק כוח עבודה זול עם גושפנקה ציבורית של שילוב ושוויון הזדמנויות, שבפועל מעמיקה את הפערים החברתיים"

סוף לאפליית השכר? הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון (מר"צ) שתעלה ביום ראשון להצבעה בוועדת שרים לחקיקה מבקשת להפסיק תופעה של אפליית שכר בין אוכלוסיות, בין היתר בין נשים חילוניות ונשים חרדיות, שממלאות את אותו התפקיד בחברות אם ובחברות בת. על הצעת החוק חתומים פרט לח"כ גילאון גם חברי כנסת מהקואליציה, בהם: שולי מועלם (הבית היהודי), נורית קורן (ליכוד) ויעקב מרגי (ש"ס).

 

היום השני לעדותה של רקפת רוסק עמינח: "איימו שיגיעו לילדים שלי"

חלם: בקבוקי שמן זית בייבוא מוזל יוכלו להימכר לצרכנים - רק אחרי פסח

דיון מכריע בחוק המזומן? ועדת החוקה צפויה להקל בסנקציות שיוטלו על הציבור

 

בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב כי "בישראל ישנן אוכלוסיות המתקשות להשתלב בשוק העבודה. אחד היעדים של כלל משרדי הממשלה בשנים האחרונות הוא שילוב אוכלוסיות אלה בשוק העבודה. לשם כך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות והמשרד לשוויון חברתי, מקדמים פרוייקטים שונים לשילוב אוכלוסיות ייעודיות אלה בשוק העבודה, הן באמצעות תמריצים למעסיקים והן בשיתופי פעולה ציבוריים פרטיים".

אילן גילאון  (צילום: יואב דודקביץ')
אילן גילאון (צילום: יואב דודקביץ')

עוד נכתב כי בנובמבר 2017 פרסם משרד העבודה והרווחה כי שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עומד על כ-73%, אלא ששכרן הממוצע עומד על כ-6,000 שקל בחודש, בעוד שמקבילותיהן שאינן חרדיות משתכרות ב-9,400 שקל בחודש, בממוצע. נתונים אחרים, שפורסמו בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה לפני למעלה משנה והתייחסו לענף ההייטק, חשפו כי בעוד ששכרן הממוצע של נשים חרדיות הוא 9,335 שקל בחודש, שכרן של נשים שאינן חרדיות באותו התפקיד עומד על 12,356 שקל בחודש.

 

"כאשר בוחנים את אופי השילוב לאורך זמן עולה כי בשם ערך השילוב נוצרת אפליה של קבוצות אלו המבצעות עבודה בשכר נמוך יותר משל עובדים המקבילים". עוד נכתב כי "מצבן של עובדות מאוכלוסיות אחרות, כגון ערביות ודרוזיות, טרם נבחן בצורה השוואתית, אך יש לצפות כי גם שם פערי השכר משמעותיים ביותר. יש להפסיק את האפליה המערכתית הזו ולשים סוף לפרצות הקיימות בחקיקה הישראלית המאפשרות את ההעסקה הפוגענית הזו בשם עקרון השילוב. המצב כיום מאפשר למעסיקים להעסיק כוח עבודה זול עם גושפנקה ציבורית של שילוב ושוויון הזדמנויות, שבפועל רק מעמיקה את הפערים החברתיים בישראל".

כנס נשים חרדיות בהיי טק (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
כנס נשים חרדיות בהיי טק(צילום: אלי מנדלבאום)
 

ההצעה מבקשת לשנות את החוק הקיים כך שלא יתאפשר יותר מצב שבו בחברה מסויימת ירוויחו יותר ממה שמרוויחים בחברת הבת, באתו תפקיד, רק מפני שמדובר בעובדים המשתייכים לקבוצות מוחלשות יותר. הדרישה היא למעשה לשכר שווה על עבודה שווה. כמו כן, מוצע לקבוע כי עובדי קבלן המועסקים דרך קבע אצל מעסיק או במקום עבודה יהיו זכאים לתנאי השכר הניתנים לעובדים של המעסיק או מקום העבודה.

 

יוזם ההצעה, ח"כ אילן גילאון אמר ל-ynet: "האפליה והניצול הציני של נשים חרדיות בשוק התעסוקה, כמו גם של מגזרים אחרים שתמיד מגיעים מהרקעים המוחלשים ביותר, חייבים להיפסק. כל השיטות והתרמיות למיניהן על מנת להפלות בשכר ובתנאים ולהתחמק מהיישום של הרעיון לפיו מקבלים שכר שווה על עבודה שווה - הן בזויות ואין להן מקום בחברה מתקדמת. אני מקווה ורוצה להאמין שהממשלה תבין את אחריותה ותצביע בעד הצעת החוק הצודקת הזו.

 

"בסופו של דבר כל הנתונים על עלייה במספר הנשים החרדיות שמצטרפות לשוק התעסוקה אינם שווים דבר, בלי פיקוח והבנה של הממשלה שהיא אחראית לאיכות התעסוקה ולא רק לעצם התעסוקה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים