נפל כשבדק אם הרכב עולה באש. ביהמ"ש: זאת תאונת דרכים

נהג הסעות הבחין בנהגים שמסמנים לו על עשן מהגג. כשעצר ויצא החוצה הוא נפל ונפצע. הביטוח סירב לפצות אותו, אבל שופט חשב אחרת

עו"ד שי כהןפורסם: 24.12.18 , 16:13

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי נהג הסעות שנפל מערימת אבנים בזמן שניסה לבדוק תקלה על גג הרכב, נחשב לנפגע תאונת דרכים וזכאי לפיצויים. בכך דחה השופט שי מזרחי את טענתה של חברת הביטוח, "הכשרה", שסירבה לפצות את הנהג בנימוק שהאירוע לא נחשב לתיקון הכרחי ברכב, כנדרש בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המקרה התרחש ב-2010 כשבכלי הרכב כ-20 נוסעים שחזרו מבר מצווה בכותל לכיוון יהוד. בשלב מסוים התלוננו הנוסעים שחם להם, ובמקביל נהגים צפצפו והצביעו על גג הרכב תוך סימונים של עשן ואש. הנהג נבהל, עצר בצד וטיפס על ערימת אבנים שהייתה במקום כדי להגיע לגג – ואז נפל. לאחר האירוע הסתבר שצינור המזגן העליון של הרכב התפוצץ.

ביטוח

נהג נפצע בהעמסה. ביהמ"ש: זו תאונת דרכים

עו"ד שירה פינקלשטיין

רגלו של נהג נפגעה כשנתקעה בין ארגז המשאית לבין הרמפה במפעל "סנו". השופט חייב את חברת הביטוח "כלל" לפצות אותו ב-65 אלף שקל

נהג משאית נפצע בהעמסה. ביהמ"ש: זאת תאונת דרכים

חברת הביטוח סירבה לפצות אותו בטענה שאינו נפגע תאונת דרכים, ובתביעה שהגיש בשנה שעברה הוא טען שהמקרה דווקא עונה על כל דרישות החוק, שכן הוא נפצע כשניסה לבדוק תקלה פתאומית במהלך נסיעה.

לעומתו טענה הכשרה כי התובע הציג גרסאות שונות לגבי מקום האירוע וסוג התקלה, וכי לא ייתכן ששמע את הנהגים מבעד לחלון צועקים לו שהרכב עולה באש. לדבריה, התקלה לא דרשה תיקון מיידי, ועובדה שכלי הרכב המשיך לנסוע גם לאחר מכן. משכך, סברה, לא מתקיימים התנאים המנויים בחוק להכרה בתובע כמי שנפגע בעת טיפול או תיקון בדרך.

בהחלטה שעסקה רק בשאלה אם המקרה נכנס לגדרי החוק, אישר השופט שי מזרחי שעדות הנהג הקשתה עליו, אך הוא לא סבר שהדבר שולל את הקביעה שהוא נפגע בתאונת דרכים.

הוא הסביר שהחוק קובע כמה תנאים להכרה בפגיעה בזמן טיפול בתקלה כתאונת דרכים, בהם שהתיקון נעשה במהלך נסיעה, עקב תקלה פתאומית שמהווה סיכון תעבורתי ולא מתבצע על ידי בעל מקצוע (כלומר, לא במוסך).

השופט סבר כי המקרה הנוכחי עונה על כל התנאים, והזכיר שלא מדובר ברכב פרטי אלא ברכב שהיו בו נוסעים ומלבד תלונותיהם על החום, הנהג קיבל אותות מחשידים מנהגים אחרים. כלומר, מבחינה סובייקטיבית התובע היה בטוח שמדובר בסיכון תעבורתי.

על פי פסק הדין, הבעיה העיקרית הייתה העובדה שהתובע לא נפצע ישירות עקב התיקון של התקלה אלא מערימת האבנים. אולם לפי השופט זה לא שינה משום ש"התובע לא ניתק את המגע עם הפעולות הקשורות ברכבו (קרי התיקון / הטיפול); כל מעשיו למן הרגע שירד מן הרכב ועד רגע התאונה היו קשורות בטבורן לשימוש ברכב ועל כן גם הפציעה כתוצאה מהמכשול שנקרה בעלייתו לגג לבירור התקלה קשורה לשימוש שעשה ברכבו".

משכך נקבע כי ישנו קשר סיבתי בין הפציעה לבין השימוש ברכב, ומכאן שהתובע נכנס להגדרת "נפגע" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בשלב הבא יידרש השופט מזרחי לבחון את נזקיו של התובע ואת סכום הפיצויים שתשלם לו חברת הביטוח.