הגבלת המזומן: יעיל? ממש לא בטוח
שבוע לפני כניסת החוק להגבלת המזומן, תדון ועדת החוקה של הכנסת בחוסר המוכנות של הציבור, אך לא צפויה החלטה דרמטית שתדחה את כניסתו לתוקף. עד כמה החוק הזה יצליח להילחם בפשיעה ובהון השחור? הניסיון העולמי משאיר את השאלה הזו בספק גדול
שבוע לכניסת חוק המזומן: ועדת החוקה של הכנסת תדון בצהריים במוכנות הציבור לקראת החוק להגבלת השימוש במזומן שיכנס לתוקף בשבוע הבא.
- חוק המזומן: בוועדת החוקה מאיימים לדחות את החוק
- דיון מכריע בחוק המזומן? ועדת החוקה צפויה להקל בענישה
- מוכנים ומזומנים? כל מה שצריך לדעת על החוק החדש להגבלת המזומן
ביקורת רבה נשמעת בכל הקשור להכנת הציבור ליישום החוק, אך כפי שזה נראה, לא צפוי שינוי משמעותי בסעיפי החוק ובטח לא במועד כניסת החוק לתוקף – ינואר 2019.
ואמנם, עצם יעילותו של החוק להשיג את המטרות שלשמן הוא חוקק מוטלת בספק. נזכיר כי המטרה המוצהרת של חוק הגבלת השימוש במזומן היא להילחם בהעלמות המס, בפשיעה ובהון השחור.
על פי הנתונים, הציבור הישראלי מחזיק בכ-74 מיליארד שקל בכחצי מיליארד שטרות. איפה בדיוק נמצא כל הכסף הזה? השאלה הזו מטרידה מאוד את הרשויות. חלק גדול מהמזומנים הללו משמש גורמים פליליים ומאפשר הלבנת הון, סחר בסמים, הימורים, סחיטה וכמובן, העלמת מס. ללא תיעוד, ללא עקבות.
זמן רב מוכר השימוש במזומן כאחד הגורמים העיקריים לצמיחתה של הכלכלה השחורה - זו שאינה מדווחת - בארץ ובעולם. על פי אומדנים שונים, כ-20% מהפעילות הכלכלית בישראל אינם מדווחים. מעריכים כי אובדן ההכנסות ממיסים נאמד בכ-30 מיליארד שקל מדי שנה.
האם צמצום השימוש במזומן הוא באמת הפתרון לכך? יש מדינות שכבר עשו את הצעד הזה לפני שנים: באיטליה, למשל, מותר לשלם במזומן רק בעסקאות בסכום של עד 1,000 אירו. ביוון ההגבלה עומדת על 1,500 אירו, בספרד הסכום המקסימלי הוא 2,500 אירו, ובצרפת ובבלגיה - 3,000 אירו (לידיעת הנוסעים נציין כי בחלק מהמדינות הללו מציבים רף גבוה יותר עבור תיירים).
האם משהו שם השתנה, האם רמת הפשיעה באיטליה ושיעור העלמות המס ירדו פלאים, האם המצב הכלכלי באירופה נהיה טוב יותר בגלל גביית מס גדולה יותר על ידי הממשלה – בצרפת למשל שנצבעת בימים אלו בצהוב ברקע מחאות על יוקר המחיה והנשיא בעצמו הודה שהמצב הכלכלי בכי רע.
להיפטר מהשטרות הגדולים
מסתבר שישנן גם גישות אחרות בנוגע לצמצום השימוש במזומן - כאלה שלאו דווקא מבקשות להגביל את סכומי העסקאות. אחת מהן, שתפסה תאוצה בתקופה האחרונה, גורסת כי רוב הפשיעה שנעשית בחסות המזומן מסתמכת על שטרות בעלי ערך גבוה: אנשים לא מסתובבים עם מזוודות מלאות בשטרות של 10 אירו, טוענים מצדדיה, אלא בחפיסות מהודקות של שטרות על סך 100 דולר או 500 אירו.
על -פי הגישה הזו, שאחד ממוביליה הוא פרופ' קנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד האמריקנית, מיגור הפשיעה יכול להתבצע בצעד פשוט - חיסולם של השטרות הגדולים בכלכלות המתקדמות. "בארצות הברית, למשל, זה אומר לבטל את השטרות של 50 ו-100 דולר", הסביר בעבר. לטענתו, פעולה כזו תהפוך את הפעילות הכלכלית של מפרי החוק לקשה הרבה יותר - ועל כן זו תלך ותצטמצם באופן טבעי.
בכלל, את הגישה הנגדית לצמצום המזומנים מובילים דווקא רבים מהבנקים המרכזיים בעולם - אלה שמופקדים בין היתר על ייצור השטרות.
טענתם של המתנגדים היא שלא נכון להתערב באופן דרסטי ב"תהליכים הטבעיים" של המעבר ממזומן לאמצעי תשלום דיגיטליים - המהלך הזה כבר מתרחש והוא יתרחב בכל מקרה.
לדבריהם, היציאה מהמציאות הכלכלית הדואלית הזו תלווה אותנו גם בחמש, בעשר ואולי אף ב-50 השנים הבאות - ואין לזלזל בערך הרב שיש למזומן בעיני הציבור.
"גם אם עבריינים מנצלים את המזומן לפעילות בלתי חוקית, המזומן משחק תפקיד חשוב עבור אזרחים שומרי חוק רבים", מציין יבס מרס, חבר הנהלת הבנק המרכזי האירופי במאמר שפרסם בנושא לפני כשנתיים. "האם מישהו היה מציע איסור על בעלות של מכוניות יוקרה או יהלומים רק משום שפושעים אוהבים אותם?". לדברי מרס, "פגיעה ברוב שומרי החוק כדי להעניש את המיעוט פורע החוק כמוהו כפיצוח אגוז בפטיש - ושבירת השולחן תוך כדי".
יבס מוסיף כי סקרים רבים שנערכו במדינות שונות, בעיקר בגוש האירו אבל גם מחוצה לו, מעידים כי הציבור מעוניין להמשיך להשתמש במזומן.
הצעד הקיצוני של השבדים
דוגמה קיצונית להגבלת השימוש במזומן ניתן לקחת משבדיה. בעוד כמות המזומן כמעט בכל מדינות העולם רק הולכת ותופחת, בשבדיה המצב הוא הפוך והיקפי המזומנים מצטמצמים מדי שנה בכ-6%-9%.
בשונה ממדינות אחרות, בשבדיה ישנה תמימות דעים בקרב הממשלה, הבנק המרכזי והבנקים המסחריים - וכל הגורמים הללו משתפים פעולה בקידום אמצעי תשלום אלקטרוניים כאלטרנטיבה לשימוש במזומן. הרשויות במדינה משקיעות בזה משאבים גדולים, ובתחומים רבים כבר לא מאפשרים לציבור לשלם במזומן - למשל בתחבורה הציבורית, באגרות ממשלתיות מסוימות וכן בכמה רשתות מסחריות.
האם באמת הפרידה מהמזומן ניקתה את הכלכלה השבדית מהרעות החולות המיוחסות לשימוש בכסף פיזי? הרשויות במדינה מתגאות ומספרות שהמהלך נותן את אותותיו ושנרשמה ירידה משמעותית במקרי השוד, ההונאות והעלמות המס.
אלא שמסתבר שלמהלך כזה יש גם מחיר, ואותו משלמות אוכלוסיות כגון ציבור הקשישים במדינה שעדיין מתקשה מאוד לאמץ את השינוי הדרסטי. כיום, גם השבדים מבינים שהם נקטו גישה מרחיקת לכת בכל הנוגע למזומן - ולכן לא מפליא שכמעט אין מקרים דומים במדינות אחרות.
ומה באשר לירידה המדווחת בפשיעה? אומנם לא שודדים הרבה כי אין מה לשדוד, אבל מתברר שעם הירידה החדה בפשיעה ה"מסורתית" צצה בעיה חדשה - זינוק בפשיעות סייבר בתחום הכלכלי.
לפנייה לכתב/ת 
