ביטוח לאומי הפסיד: מוסכניק יוכר כנפגע עבודה

מכונאי טען שיותר מ-40 שנות עבודה עם פטישי אויר, קומפרסורים, מקדחות ועוד פגעו בשמיעתו. ביהמ"ש חייב את ביטוח לאומי לקבוע לו אחוזי נכות

עו"ד אמנון בנישתיפורסם: 31.12.18 , 18:15

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מכונאי רכב לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל: בכך דחה השופט תומר סילורה את התנגדות הביטוח הלאומי וחייב אותו לקבוע למכונאי אחוזי נכות.

בנובמבר 2014 ביקש המכונאי מביטוח לאומי להכיר בפגיעה בשמיעתו ובטנטון שממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה. במאי 2015 הוא נדחה בנימוק שכושר השמיעה בתדירויות הדיבור לא נפגע ברמה הנדרשת בחוק להכרה בליקוי. בתביעה שהגיש לבית הדין הוא סיפר שעבד כמכונאי רכב יותר מ-40 שנה. לדבריו, במסגרת עבודתו נחשף כל יום לרעש מזיק בעוצמה של 91 דציבלים. עבודתו כללה שימוש בפטישי אויר, קומפרסורים, מקדחות וכלים אחרים, וכמו כן הוא נחשף לרעשי מנוע הרכבים כשהמכסה מנוע שלהם מורם.

תביעה

עקב עמידה ממושכת: ספרית הוכרה כנפגעת עבודה

עו"ד זיו און

17 שנים של תספורות בעמידה גרמו לפגיעה ברגליה של עצמאית. ביטוח לאומי לא רצה להכיר בכך כתאונת עבודה, אבל ביהמ"ש חייב אותו

בגלל עמידה ממושכת: ספרית הוכרה כנפגעת עבודה

בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש בעבודה, וזה כתב בחוות דעתו כי בשתי אוזניו של המכונאי יש ליקוי שמיעה בינוני שמחמיר והולך בתדירויות הגבוהות. הוא הוסיף כי ליקוי מסוג זה "יכול בהחלט" להתאים לנזק שמיעתי כתוצאה מרעש בעוצמה מזיקה.

עוד נכתב בחוות הדעת שהאזכור המוקדם ביותר לכך שהתובע סובל מטנטון מופיע בחומר הרפואי ב-2013, ומאז הוא התלונן 14 פעמים נוספות על התופעה. עם זאת, בבדיקה בבית החולים הדסה שלל התובע טנטון, כך שניתן להסיק שהטנטון אינו רציף. מעבר לכך הדגיש המומחה כי העבודה בסביבת עבודה רועשת גרמה לטנטון הלא רציף שממנו סבל התובע.

בתגובה לחוות הדעת טען ביטוח לאומי שהיא לא קוהרנטית ואין להסתמך עליה. לדבריו, ליקוי השמיעה אופייני לאנשים שעברו את גיל 50 כמותו. כמו כן, המומחה ציין רק מועד אחד שבו התלונן התובע על הטנטון, ואין בכך כדי להוכיח פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי כפי שדורש החוק.

עוצמה מזיקה

השופט תומר סילורה הבהיר כי הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה מחייבת ירידה של 20 דציבל בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים. הוא הוסיף כי המומחה קבע שבשתי האוזניים יש ליקוי שמיעה בתדירויות הדיבור בהיקף זה וכי הנזק נגרם כתוצאה מרעש בעצמה מזיקה.

"קביעותיו של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון", ציין בפסק הדין ואימץ את מסקנותיו תוך שהוא מדגיש כי סטייה מחוות דעת תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.

באשר לטנטון הבהיר השופט כי רק רעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה. במקרה זה, לדבריו, יש בסך הכול 14 אזכורים לטנטון ואין דיווח על טנטון בבדיקה בבית החולים הדסה. כך שלא מתקיים התנאי של טנטון רציף.

בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה בכל הקשור להכרה בירידה בשמיעה כתאונת עבודה. התביעה להכרה גם בטנטון נדחתה. השופט סילורה הורה לביטוח לאומי לזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו בגין הירידה בשמיעה.