מזרחי-טפחות חויב לשלם 144 אלף ש' לחייבים
במסגרת פשיטת רגל הגיע הבנק להסכמות עם בני זוג שדירתם תמומש לטובתו בכפוף לתשלום דיור חלופי. כשהדירה מומשה, הבנק נסוג מהסיכום
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה
את בקשתם של בני זוג חייבים נגד מזרחי-טפחות, והורה לבנק לשלם להם 144 אלף שקל עבור דיור חלופי, לאחר שמימש את דירתם באשקלון. "לאחר שהחייבים קיימו את מלוא חלקם בהסכמה, נסוג הבנק מהסכמתו", הסביר השופט עמית כהן.
אולם מאוחר יותר טען הבנק שבשלב זה הסכים לשלם רק חלק משווי הדיור החלופי, ויש לדחות את בקשת הזוג ולקבוע שהעברת דמי הדיור תיבחן לאחר הכרעת הנאמן בהליך לעניין גובה החוב והיקף השעבודים שברשות הבנק.
ב-2016 ניתן צו כינוס לדירה של בני הזוג במסגרת הליכי פשיטת רגל. בתחילת 2017 ביקש הבנק לממש את הנכס, המשועבד לטובתו, דרך תיק הוצאה לפועל. בתחילה החייבים התנגדו, אולם באפריל 2018 הגישו הצדדים יחד בקשה להסכם שלפיו הדירה תמומש, ואילו בני הזוג יהיו זכאים לדמי דיור חלופי בסכום של 144 אלף שקל, שישולמו על ידי הבנק.
תביעה
מזרחי-טפחות הטעה דובר רוסית – הערבות בוטלה
עו"ד און צוק
עולה חדש חתם על ערבות לאישה שרכשה דירה בדמי מפתח. היא מתה לפני שהחזירה את מלוא הסכום, והבנק פנה לבית המשפט – שם נדחה
בפתח הכרעתו הבהיר השופט עמית כהן כי "בניגוד לטענת הבנק, הצדדים (כולל בעל התפקיד והכונ"ר) לא הסכימו ובית המשפט לא אישר את הסכמת הבנק עם החייבים באשר לגובה החוב המובטח או החובות המובטחים בשעבוד על הדירה. בדיון הסכימו הצדדים ביחס למימוש הנכס וגובה הדיור החלוף, וזו ההסכמה שאושרה".
בעניין זה הוא ציין כי יש קשר בין בדיקת גובה החוב המובטח לבין הסכמת הצדדים לגבי מימוש הנכס וגובה הדיור החלופי: "אם יסתבר שהבנק פעל כהלכה וכדין, הרי שמלוא החוב יאושר כחוב מובטח ואין מקום לשנות את ההסכמה. אם יסתבר שהבנק ניסה לנצל את מעמדו, ולשדרג את מעמדו מנושה רגיל לנושה מובטח (ביחס לחלק מהחוב), הרי שמדובר בהתנהלות בניגוד לדין, חסרת תום לב, וספק בעיני אם יהיה מקום לאפשר לבנק לסגת מהסכמתו".
נקבע כי טענת מזרחי-טפחות שלפיה יש קשר בין גובה החוב המובטח לגובה דמי הדיור החלוף, מעוררת חשש להתנהלות חסרת תום לב של הבנק. שכן עולה ממנה שהבנק היה מוכן להעניק לחייבים דמי דיור חלופי בסכום גבוה, על חשבון הנושים האחרים, כאשר היה סבור שמלוא החוב כלפיו יאושר בשל מעמדו כנושה מובטח – מה שמעניק לו עדיפות ("דין קדימה").
אולם, כאשר התברר שייתכן שגובה החוב המובטח יופחת, טוען הבנק כי מדובר בתשלום מוגדל. השופט אף הבהיר כי אם הבנק סבור שהסכום שסוכם גבוה מדי, הוא לא היה רשאי להגיע להסכמה עם החייבים כדי להקל על המימוש, תוך ראיית האינטרס הצר שלו ופגיעה באינטרס של יתר הנושים.
לסיכום כתב השופט הכהן כי כמו כל נושה, הבנק "אינו רשאי להחליט על דעת עצמו לא לקיים את ההסכם וההחלטה, וכך הוא עושה בהחלטתו החד צדדית שלא להעביר לחייבים את דמי הדיור החלוף".
לפיכך נקבע שמזרחי-טפחות ישלם את הסכום המוסכם במלואו. לנוכח התנהלותו, הבנק חויב לשלם את הוצאות הבקשה לקופת פשיטת הרגל, בסכום של 4,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ החייבים: עו"ד חנן עזרן
- ב"כ הבנק: עו"ד יניב אידל
- עו"ד גיל זיסר עוסק בהוצאה לפועל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
