הבנק החליט שהערב "מבוגר מדי" - ויפצה אותו על אפליה
התובע, בן 67, ביקש להיות ערב להלוואה של ביתו - אך הבנק טען כי הוא מבוגר מדי: "קיים חשש לאי נעימות כתוצאה מנקיטת הליכים נגד קשיש". בית המשפט קבע כי מדובר באפליה אסורה על פי חוק. השופט: "ספק אם הבנק היה מסרב לקבל כערב טייקון כלכלי מוכר בגילו של התובע, רק מחמת גילו"
בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה הורה לאחרונה לבנק אוצר החייל לפצות אדם בן 67 שסורב להיות ערב להלוואה של ביתו, רק בגלל "גילו המתקדם". נפסק כי מדובר בעבירה אל חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים.
ביתו של התובע - דוד שי, ביקשה לקחת הלוואה מבנק אוצר החייל בסכום של 167 אלף שקל, כהשלמה לרכישת דירה. הבנק דרש ערבים והבת הציעה כי הוריה ישמשו כערבים להלוואה, אולם הבנק דחה את שי בטענה שהוא מבוגר מדי.
שי פנה לבנק שוב ומחה על ההחלטה, אך קיבל את אותה תשובה - הבנק לא מקבל ערבים מעל גיל 55.
הוא החליט לתבוע את הבנק. בתביעה שהגיש לבית המשפט טען כי ההחלטה שלא לקבלו כערב, אך ורק מפאת גילו, מבלי לבדוק את מצבו הכלכלי, איתנותו הפיננסית ומצבו הבריאותי - היא בגדר אפליה האסורה על פי חוק.
שי תבע את הסכום המקסימאלי שניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, ללא הוכחת נזק, כ-33 אלף שקל.
בכתב ההגנה הבנק טען כי בהלוואות שאינן עולות על 10 שנים, הגיל המקסימאלי לקבלת ערב הוא 65 ובהלוואות ארוכות יותר הגיל הוא 55. לדברי הבנק, קיים חשש כבד לאי נעימות שעלולה להיווצר כתוצאה מנקיטת הליכים כנגד "קשיש". "הבנק בוחן את סיכוייו להיפרע מן הלווה ומן הבטחות המוצעות לו", כתבו הנתבעים. "מדובר במתן אשראי לתקופה של 15 שנה, אז יעמוד גיל התובע על 82. הבנק ייאלץ לנקוט בהליכים משפטיים כנגד אדם קשיש דבר העשוי לגרום להוצאות ועגמת נפש. עם התקדמות הגיל גוברים הסיכונים לאירועים העשויים לפגוע בכשירות התובע או חלילה להביא לפטירתו והסטטיסטיקה ידועה".
שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, הרשם הבכיר צחי אלמוג, לא קיבל את ה"תיאוריה" הזו של הבנק. "הבנק כלל לא בדק את מצבם הכלכלי והבריאותי של התובע ושל אשתו ולא ערך בדיקה עניינית של הכנסותיהם ונכסיהם ודחה אותם רק בגלל גילם", ציין הרשם.
"מדיניותו של הבנק שלא לקבל ערבים רק מחמת גילם מהווה אפליה לא עניינית ולא מוצדקת והיא אינה מתחייב ממהות השירות. אפלייה כזו אף פוגעת ומעליבה שכן היא משדרת לאנשים בני גילו של התובע כי הם "בעיתיים" או "לא שווים מספיק" לבנק. מדיניות כזו מדירה פלח אוכלוסיה שלם רק בגלל גילם של המשתייכים לפלח זה בלא שהבנק הוכיח כי קיים קשר סיבתי, ברמת כזו או אחרת, בין הגיל לבין יכולת עתידית לעמוד מאחורי הערבות".
השופט שוכנע כי הבנק פעל בניגוד להוראות חוק איסור הפליה במוצרים והוסיף "ספק בעיניי אם הבנק היה מסרב לקבל כערב טייקון כלכלי מוכר בגילו של התובע, רק מחמת גילו". הוא חייב את הבנק בתשלום פיצויים שאינם מצריכים הוכחת נזק, בסך 15,000 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת אגרות והוצאות משפט בסך 1,330 שקל.
מהבנק לא נמסרה תגובה.