ביהמ"ש פסל צוואה אף שהטענה לזיוף נדחתה

אשתו, ילדיו ונכדיו של גבר שהלך לעולמו התקוטטו במשך שנים על ירושתו. טענות לזיוף המסמך לא הוכחו, אבל שופטת חששה להשפעה לא הוגנת

עו"ד שירי מלכהפורסם: 10.01.19 , 21:46

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה סבוך בין כמה בני משפחה של גבר שהלך לעולמו ב-1996: השופטת רבקה מקייס דחתה טענות של חלק מהאחים לזיוף הצוואה שנמצאה, אבל החליטה בכל זאת לא לקיים אותה מחשש להשפעה לא הוגנת על המנוח. במקום זאת יוצא צו ירושה, כך שכל ילדיו ונכדיו ייהנו מירושתו בחלקים שווים.

למנוח היו שישה ילדים שאחד מהם הלך לעולמו לפניו, ושני בניו (הנכדים) הצטרפו להליך. בצוואה שערך ב-1987 הוריש המנוח את רכושו לחמשת בניו הנותרים, כלומר ללא הנכדים של בנו המת. במשך שנים התנהלו הליכים שונים בין צדדים, והאחרון עסק בבקשתו של אחד מבני המנוח ("המבקש") לפסול את אחיו וכן את אמו (אשת המנוח שמתה ב-2016) מלרשת את חלקו בעיזבון, בטענה שלמעשה מדובר בצוואה מזויפת.

דיני משפחה

צוואה תקפה? הורישה דירה לחברה בתוך מחברת

עו"ד ד"ר מיכל סגל ארנולד

מסמך שנמצא בין חפציה של קשישה ערירית ציווה את הנכס למכרה ותיקה שלה, אבל קרובת משפחה הגישה התנגדות. מה נקבע בבית המשפט?

צוואה תקפה? הורישה דירה לחברה בתוך מחברת

המחלוקת נגעה לפרשנות של אחד מסעיפי חוק הירושה, בנוגע לנסיבות שבהן ניתן לפסול יורש על פי צוואה. האח המבקש, שאליו הצטרפו אחותו ושני אחייניו (בניו של האח שנפטר), טען כי בהליכים קודמים הודו אמו ושאר האחים שלו שזייפו את הצוואה, וכי אין צורך בהרשעה פלילית כדי לפסול את הצוואה.

האח שהואשם בזיוף ביקש לדחות את ההתנגדות, וטען כי פסלות לרשת מחייבת הרשעה בעבירת זיוף בהליך פלילי, וללא הרשעה אין תחולה לחוק הירושה. הוא ציין שזומן בעבר לחקירה שהסתיימה בסגירת התיק ללא כתב אישום. הוא הכחיש את הטענה שהודה שזייף את הצוואה.

השופטת רבקה מקייס הבהירה כי מדובר בשאלה שטרם הוכרעה בבתי המשפט. היא השופטת סברה שלפי חוק הירושה, הרשעה בפלילים היא "תנאי בלעדיו אַַין". כלומר, אפילו אם האח היה מודה שזייף את המסמך, הוא לא היה פסול מירושה.

ואולם, שאלה זו נותרה תיאורטית, שכן השופטת שוכנעה שכלל לא הוכח שהמשיב או אמו זייפו את הצוואה. היא הצביעה על כך שאף אחד מהמתנגדים הטוענים לזיוף לא הביא חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד.

אלא שיחד עם את נקבע כי אף שהאח ואמו לא זייפו את הצוואה, יש לפסול אותה לנוכח מעורבותם בעריכתה, ואי כשירותו של האב המנוח לערוך צוואה. "כל אחד מהצדדים שבפניי בחר לפרש את המציאות המשפטית בדרך המביאה להגדלת חלקו בעיזבון, תוך שהוא נושא את שמם של אינטרסים חברתיים, שיקולי מדיניות וטוהר המידות לשווא", כתבה.

האח המבקש, לפי השופטת, פעל בשביל להגדיל את חלקו בעיזבון על חשבון היורשים האחרים, ולא היסס להמשיך ולתבוע את קיומה של צוואה שידע לגביה כי "הינה מזויפת", כלשונו, ושהדירה את שני הנכדים. לאחר מכן, כשהבין שהצוואה לא תקוים, בחר לנסות לפסול את המשיב.

התוצאה הייתה שהשופטת פסלה את הצוואה, אולם גם הבקשה לפסול את האח-המשיב נדחתה. במצב זה השופטת קיבלה את הבקשה לצו ירושה, שלפיו תחולק הירושה שווה בשווה בין כל בני המשפחה.