5 שנים אחרי הלידה: בנות זוג קיבלו צו הורות

חרף התנגדות המדינה, קבעה השופטת איריס אילוטוביץ' סגל שהאינטרס הציבורי, הזכות להורות וטובת הילד מחייבים הכרה באם הלא ביולוגית

עו"ד מירב לוי, פסקדיןפורסם: 21.01.19 , 17:06

בית המשפט למשפחה התל אביב קיבל לאחרונה בקשה של בנות זוג להכרה באם הלא ביולוגית כאם הילדים שהביאו מתרומת זרע, אף שעברו כמה שנים מאז הלידות. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה שהאינטרס הציבורי, הזכות להורות וטובת הילד מחייבים מתן צו הורות פסיקתי מיום הלידה.

בנות הזוג, שחיות יחד מ-2004, קיבלו החלטה להרחיב את התא המשפחתי ולהביא ילדים לעולם באמצעות תרומות זרע, מתוך כוונה לגדל אותם יחד. ב-2009 הרתה אחת מהן באמצעות תרומת זרע ונולדה להן בת. שנתיים לאחר מכן ניתן צו אימוץ שבמסגרתו האם הלא ביולוגית הוכרה כאמה של הילדה. ב-2013 נולד להן ילד נוסף, מאותו תורם זרע ואם ביולוגית. ביוני 2018 הן הגישו בקשה ל"צו הורות פסיקתי" שלפיו בת הזוג תוכר כהורה נוסף של הקטין, ללא צורך בתסקיר או בהליך משפטי נוסף.

חריג:

תאומות מפונדקאות יגיעו לארץ לפני בדיקת הרקמות

עו"ד רביב חיים, פסקדין

משרד הפנים ניסה למנוע את הגעת התינוקות, אך המחוזי אישר את החלטת ביהמ"ש למשפחה, והמליץ למדינה לשקול מחדש את "נוהל חו"ל"

חריג: תאומות מפונדקאות יגיעו לארץ לפני בדיקת הרקמות

המדינה התנגדה לבקשה והפנתה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מ-2015, שקובעות בין היתר כי הסכמה לצו הורות תינתן רק לגבי בקשות שהוגשו בתוך 90 יום מלידת הקטין ואחרי שהוגש תסקיר או חוות דעת של שרותי הרווחה.

המבקשות טענו בתגובה כי הקטין נולד לתא משפחתי שבו הן מתפקדות כהורים ביחד ולחוד לכל דבר ועניין. הן ציינו שמרגע לידתו הוא יודע שיש לו שתי אימהות והוא קורא לשתיהן "אימא". לדבריהן, אי-הכרה מלאה במעמדה המשפטי של האם הלא ביולוגית יפגע בזכויותיה הרגשיות, החברתיות והכלכליות.

הן הוסיפו שמתן הצו ייצור שוויון בין יחסי ההורות השוררים בפועל בינן לבין אחותו של הקטין. עוד לטענתן, תחולת צו ההורות ממועד הלידה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין וזכות היסוד שלו ושל הוריו לחיי משפחה.

אין פסיקה עקבית

השופטת איריס אילוטוביץ׳ סגל ציינה כי במקרה זה עלתה באופן ברור כוונת המבקשות להקים תא משפחתי במטרה שהילדים יהיו אחים ביולוגיים. לדבריה, להתנהלות זו משקל רב והיא מצביעה על כך שמדובר בזוגיות אמיתית ובהסכמה ברורה להורות משותפת, מה שמאפשר מתן צו הורות פסיקתי ללא צורך בהגשת תסקיר. היא העירה כי הדרישה להכנת תסקיר כ"אוטומט" לא הגיונית ומעמיסה שלא לצורך על שירותי הרווחה.

היא ציינה כי יש מחלוקת בפסיקה בשאלה אם צו הורות פסיקתי הוא דקלרטיבי, כלומר רק מצהיר על הורות שנוצרה ברגע הלידה, או שהוא מכונן את יחסי ההורות מכאן ואילך. לעמדתה, הכלל הוא שצו ההורות הוא לעולם דקלרטיבי ומקבע את מערכת היחסים שבין ההורה לילדו שקיימת כבר מיום הלידה. לדבריה, עמדה זו מתיישבת עם ההכרה בזכות להורות כזכות יסוד ועם טובת הילד.

השופטת אילוטוביץ' סגל הוסיפה כי למועד הגשת הבקשה לא צריך להיות משקל מכריע: "הקטין מרגע לידתו מכיר את שני ההורים כהוריו לכל דבר ועניין, ומה נשתנה אם הוגשה התובענה כחצי שנה לאחר לידתו או שנה או שנתיים או ארבע שנים".

בסיכומו של דבר נתנה השופטת צו הורות כמבוקש וקבעה שבת הזוג תירשם כהורה נוסף מיום הלידה. היא הוסיפה קריאה למחוקק להסדיר את הסוגיה לנוכח היעדר הפסיקה העקבית בעניין.