2.1 מיליון שקל לפלסטיני שנורה בחנות בי-ם

הליך פלילי נגד תושב הנגב נסגר בשל היעדר ראיות מספקות. אולם כשנתבע בהליך אזרחי קבעה השופטת כי חלקו באירוע הוכח ברמה הנדרשת

עו"ד יוסף פרלוב, פסקדיןפורסם: 02.02.19 , 10:04

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה אזרחית של פלסטיני תושב חברון כבן 49, שנורה בחנות בגדים בעיר במסגרת סכסוך פלילי. השופטת מרים אילני חייבה את אחד משני הנתבעים – אחים תושבי הנגב - לשלם לו פיצויים בסך כ-2.1 מיליון שקל, אף שההליך הפלילי נגדו נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות.

האירוע התרחש בחנות הבגדים ב-2008 ובמסגרתו נפצע התובע ברגלו ובידו. הוא טען היורים הם הנתבעים, אולם השניים הכחישו מעורבות באירוע. הם התעקשו כי באותו זמן שהו בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, לאחר שאחד מהם נורה בעצמו, ואילו אחיו הגיע לבקר אותו יחד עם בני משפחה נוספים.

תביעה:

כמיליון שקל פיצוי לאישה שנפצעה בפילאטיס

עו"ד צחית עופר, פסקדין

מוט ברזל שפגע בפניה של מתאמנת הוביל לעקירת ארבע שיניים. בעלת הבית שבו התנהל השיעור, והמדריכה במקום, ישלמו את הפיצוי לנפגעת

כמיליון שקל פיצוי לאישה שנפצעה בפילאטיס

בבית המשפט העיד התובע שלא הכיר את היורה ואת האדם הנוסף שהיה עמו, זאת אף שבמהלך החקירה הפלילית זיהה את אחד הנתבעים "מסדר זיהוי תמונות". בעימות שנערך בתחנת המשטרה הוא זיהה גם את האח כמי שהמתין בפתח החנות בזמן הירי. לתמיכה בגרסתו העידו תושב חברון אחר שהיה במקום, וכן ראש צוות החקירה שניהלה המשטרה בקשר לאירוע.

ואכן, השופטת מרים אילני קבע כי התובע הוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי הנתבע השתתף באירוע הירי וגרם לנזקיו.

המישור האזרחי דורש רף הוכחה נמוך באופן משמעותי מהמישור הפלילי. במשפט פלילי יש להוכיח את אשמה מעל לכל ספק סביר, בעוד שבמשפט אזרחי יש להוכיח רק איזו גרסה יותר מסתברת במאזן ההתסברויות (הוכחה של "51%" מספיקה). כך יכול לקרות, כפי שקרה כאן, שתיק פלילי ייסגר אולם במישור האזרחי הנתבע עדיין יחויב בפיצוי.

מסקנת השופטת נבעה מכך שלנתבע הראשון היה מניע הקושר בין משפחתו לבין משפחת התובע באירוע הירי, וכן ראיות מסוימות שקשרו אותו לאירוע.

היא התחשבה במסדר זיהוי תמונות ובראיות כגון דו"ח איכון שיחות הטלפון של הנתבע באותו יום, שקשר אותו למקום, וכן בעדותו של עד הראייה. כמו כן זקפה השופטת לחובת הנתבעים את העובדה שלא זימנו עדים לתמוך בגרסתם, למשל בני משפחה שלגרסתם שהו איתם בבית החולים.

לצד זאת נקבע כי התובע לא הוכיח שהנתבע השני השתתף באירוע הירי, וזאת בעיקר לנוכח מכתב שחרור מבית חולים שבו צוין שהוא אושפז ב"סורוקה" באותו יום, וכן מאחר שהתובע לא זיהה אותו במסגרת מסדר זיהוי התמונות.

לאחר שניתחה את נזקי התובע, ובהם אובדן השתכרות לעבר ולעתיד, כאב וסבל, ועזרה חיצונית, השופטת אילני חייבה את הנתבע לשלם פיצויים בסך כולל של כ-2.1 מיליון שקל, וכן שכר טרחת עו"ד של כחצי מיליון שקל.