שתי המאהבות העידו – והגבר חויב להתגרש
הדיינים הכריעו בתביעת גירושין וקבעו כי אף שעדויות נשים אינן כשרות עפ"י ההלכה, יש להן משקל משמעותי בהוכחת הטענה שהבעל "רעה בשדות זרים"
בית הדין
הרבני בבאר שבע חייב לאחרונה
גבר להתגרש בניגוד לרצונו עקב בגידות: הדיינים הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן, קיבלו את טענת האישה כי בעלה "רועה בשדות זרים", בין היתר בהסתמך על עדויות של שתי נשים שניהלו עמו רומן. הדיינים ציינו אף שעדויות נשים אינן כשרות לפי ההלכה, יש להן משקל משמעותי.
מכאן החלה סאגה שנמשכה כמעט ארבע שנים שבהן הכחיש הבעל את בגידותיו וניסה למשוך את ההליכים ולמנוע את הגירושים. כך למשל, בשלב מסוים הוא נענה להצעת בית הדין לגבש הסכם גירושים אך בפועל טרפד אותו גם כשהאישה התפשרה עם כל דרישותיו התמוהות, כולל הודאה בבגידה מצידה.
בני הזוג נישאו ב-2009 ונולדו להם ארבעה ילדים. את תביעת הגירושים הגישה האישה ב-2014, לאחר שלטענתה גילתה שבעלה מנהל רומן כשראתה בנייד שלו מסרון מאישה זרה. בדיון הראשון הבעל הסכים להתגרש בתנאי שישללו מהאישה מזונות וכתובה, אבל לאחר שהבין שהדבר לא יקרה, הוא חזר בו וביקש שלום בית.
דיני משפחה
תקף את אשתו וחויב לשלם לה 100 אלף שקל
עו"ד שירי מלכה, פסקדין
לאחר שהבעל הורשע בהליך הפלילי וריצה 30 ימי מאסר, התקבלה נגדו גם תביעה נזיקית לפיצוי על הכאב והסבל שגרם לאשתו באירוע
לאחר שהדיינים הבינו שאין סיכוי לסיים את הנישואים בדרכי שלום, הם החליטו להכריע. נקבע כי כשמשקללים את כל הנתונים בתיק, כולל עדויות הנשים, התנהלות הבעל, עיון בפסק הגירושים מאשתו הראשונה וראיות נוספות, יש די עילות לחייב אותו בגט גם אם הוא לא מעוניין בכך.
ראשית, נקבע כי הבעל נחשב ל"רועה זונות" (עילה לחיוב בגט), אף שלא הובאה ראיה חיצונית קבילה לבגידה.
הדיינים טענו כי אמנם עדויות הנשים אינן כשרות לפי ההלכה אך יש להן משקל משמעותי, והן מצטרפות לפסק הדין מגירושיו הראשונים שבו נקבע במפורש כי ניהל קשרים לא ראויים עם נשים זרות. מכאן, ש"הבעל המשיך בדפוס התנהלותו מהנישואין הקודמים".
שנית, נקבע כי לאישה נמאס מהבעל בצדק (בעגה ההלכתית "מאיס עליי"). לאורך כל הדיונים בתיק הבעל רימה, שיקר ותעתע בה ובבית הדין: הוא נעדר מדיונים בטענות סרק עד שהוצא נגדו צו הבאה, סירב למסור את הטלפון שלו לבדיקת בית הדין, הסתלק מאולם הדיונים ללא אישור, שיקר במצח נחושה על אודות קשריו עם נשים אחרות ועוד.
בנוסף נקבע כי אמנם האישה הגישה את תביעת הגירושים ולכן היא "מורדת", אך הבעל מורד לא פחות, שהרי טענתו לשלום בית הועלתה מן הפה לחוץ, בחוסר כנות ותום לב, שהרי הוא סירב ללכת לטיפול זוגי וניכר בהתנהלותו כי אינו אוהב את אשתו כלל. מלבד זאת נקבע כי הוכח שלא פרנס את הבית אף שהיה מסוגל לכך – וגם זו עילה לחיוב בגט.
משכך תביעת הגירושים התקבלה ובית הדין הורה לבעל לגרש את אשתו, תוך שהבהיר כי אם יסרב תישקל הטלת סנקציות וצווי הגבלה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האישה: עו"ד חגית אלוש, טו"ר לימור מרים חגג
- ב"כ הבעל: עו"ד רונן דינצי
- עו"ד הרב יעקב דיכובסקי עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים