שתף קטע נבחר

הבעל ישלם מס רכישה על הדירה, האישה לא

הסכם ממון בין בני זוג קבע שאין לאישה זכות בדירתם הראשונה, שהבעל קנה לפני נישואיהם. כשקנו יחד דירה שנייה, נקבע שהיא זכאית לפטור

ועדת הערר שבבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד ביטלה לאחרונה את החלטת רשות המסים לחייב שני בני זוג במס רכישה עבור דירה שנייה שקנו: בדעת רוב נקבע כי יש להפריד בין בני הזוג ולהעניק לאישה פטור משום שחתמה על הסכם ממון ששולל ממנה את הזכויות בדירתם הראשונה, כך שבפועל זוהי דירתה היחידה.

 

ערב נישואיהם ב-2007 חתמו בני הזוג על הסכם ממון שלפיו דירה שרכש הבעל לפני כן תישאר בבעלותו הבלעדית. בני הזוג חיו בדירה במשך כשנתיים, וכשהמשפחה התרחבה רכש הבעל דירה חלופית תחתיה. לפני כשלוש שנים החליטו בני הזוג לרכוש דירה משותפת. לאחר שמנהל מיסוי מקרקעין סירב להעניק לאישה פטור ממס רכישה על חלקה בדירה זו, בהיותה דירתה היחידה, היא הגישה ערר לוועדה.

 

האישה טענה כי בנסיבות שבהן יש הסכם ממון שקובע במפורש שאין לה שום זכויות בדירת בעלה (כולל החלופית), אין לראות אותם כ"תא משפחתי אחד" ויש להפריד את חישוב המס שלה ושלו. מנגד נטען מטעם מנהל מיסוי מקרקעין כי הסכם הממון נחתם לצורכי "תכנון מס פסול", כיוון שבפועל אין בין בני הזוג הפרדה רכושית, והאישה גרה עם בעלה מבלי לשלם דמי שכירות.

 

יו"ר הוועדה, השופט אבי גורמן, הסביר כי ההנחה של חוק מיסוי מקרקעין היא שתא משפחתי אחד נחשב לרוכש אחד לצורך החיוב במס. לכן, כשבני זוג רוכשים דירה ולאחד מהם דירה נוספת, הם לא זכאים לפטור על דירה יחידה.

 

עם זאת, לפני כמה שנים קבע בית המשפט העליון שבמקרים שבהם בני הזוג בוחרים בהפרדה רכושית, אפשר לסתור את ההנחה הזו כדי לשמר את האוטונומיה הכלכלית שיצרו. לצורך כך עליהם לעמוד בשני תנאים: קיומו של הסכם ממון ויישום הפרדה רכושית בפועל.

 

בניגוד לעמדת מנהל מיסוי המקרקעין, הוא סבר שהעובדה שהאישה לא שילמה לבעלה שכירות לא סותרת את הפרדת הרכוש. לטעמו, העדויות והראיות שהציגו בני הזוג מוכיחות שכיבדו את הסכם הממון אף שבחרו לחיות בדירת הבעל. צוין כי מאחר שהאישה אינה בעלת הדירה של הבעל, כפי שקובע הסכם הממון, היא זכאית ליהנות מההטבה שהעניק המחוקק למי שרוכש דירה ראשונה.

 

השופט גורמן סבר כי קביעה גורפת ששימוש משותף בדירה ללא תשלום שולל הפרדה רכושית עשויה להיטיב עם זוגות בעלי יכולת ולמנוע מזוגות אחרים לבצע הפרדה לגיטימית.

 

הוא הבהיר כי כמעט בלתי אפשרי להוכיח הפרדה מוחלטת בתוך המשפחה. בדומה, תהה חבר הוועדה בן לולו האם מנהל מיסוי מקרקעין באמת ציפה שהבעל ידרוש מאשתו ואם ילדיו לשלם שכר דירה. לעומת זאת, חבר הוועדה השמאי אלון לילי סבר כי מבחן ההפרדה הרכושית חייב להיות "קשיח" ולכן המגורים המשותפים שוללים את קיומה.

 

לבסוף נפסק כדעת הרוב ונקבע כי העוררת זכאית לפטור ממס על זכויותיה. מנהל מיסוי מקרקעין חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה השיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העוררת: עו"ד ש. אפל, עו"ד מ. אפל
  • ב"כ המשיב: עו"ד יעל הרשמן פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
  • עו"ד גילה בן זאב עוסקת במיסים
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: מרדכי בן זאב
עו"ד גילה בן זאב
צילום: מרדכי בן זאב
מומלצים