משרד החקלאות ישלם לרשתות כדי שימכרו לנו פירות וירקות בפלסטיק
אוהבים למשש את המלפפונים והעגבניות? בקרוב זה יהיה נחלת העבר. המשרד מציע תמיכה כספית לרשת שתמכור ירקות ופירות באריזות פלסטיק. המטרה: למנוע בזבוז בחנויות ובבית. רשתות המזון: "המחיר יעלה - לעבודת אריזה יש עלות". ומה אומרים במשרד על זיהום הסביבה? "תמחזרו". פרסום ראשון
פרסום ראשון: שקיות פלסטיק אאוט - אריזות פלסטיק אין: משרד החקלאות מציע תמיכה כספית לרשת שיווק שתמכור לצרכנים החל משישה מיני ירקות ופירות - באריזות פלסטיק. זאת בעוד שהישראלים הצליחו לצמצם צריכת שקיות בסופר בעקבות חוק השקיות, למעט במחלקת הירקות והפירות.
>>לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שופרסל רוצה למכור לכם ירקות ופירות ארוזים בפלסטיק
בלי פלסטיק - עם הנחה: האנשים שמביאים את כוס הקפה והקשית מהבית
"חלוקה פראית": טריק השקיות של שופרסל ודור אלון
יותר מקוטג' וגבנ"צ: טרנד החלבון הזניק את מכירות היוגורטים ליותר ממיליארד ש'
מדובר במהלך שמנוגד למגמת החיסכון באריזות שמקדם למשל חוק השקיות, אך במשרד החקלאות טוענים שבאמצעות צמצום מכירת ירקות ופירות בתפזורת ומעבר לאריזות פלסטיק, ניתן להפחית ב-17%-15% את זריקת הירקות והפירות ברשתות השיווק, שיכולה להגיע ל-20%-52% בשרשרת האספקה. המוצרים הרגישים ביותר ברשתות הם בננה (17% פחת), עגבניות (16% פחת) ומלפפונים (15% פחת). מטרה נוספת היא צמצום השלכת מזון בבית הצרכן.
מהלך בלמעלה מ-20 סניפים
לפי קול קורא שפרסם המשרד, התמיכה הכספית (המוערכת בכמה מיליוני שקלים) תוענק לרשת השיווק שתציע עד ה-1 באפריל "מעבר לשיווק תוצרת חקלאית טרייה ארוזה" ב-20 סניפים לפחות (עם עדיפות לרשתות שיציעו מעל 39 סניפים). התמיכה תינתן למשך שלוש שנים (עד 2021). על הרשת להחזיק מחלקת ירקות ופירות נפרדת, כשהמכר האלקטרוני בסניפים אמור להיות קטן מ-50% מהמכר הכולל של הסניף.
ההצעה חייבת לכלול עגבניות אשכול, מלפפונים (לא בייבי) ופלפלים (למעט הזנים: טינקרבל, sweetbite , שושקה ורומירו). בנוסף, עליה לכלול שלושה מינים נוספים בין אלו: חציל, כרוב, קישוא, אגסים, נקטרינות, אפרסקים, אבוקדו, כל תפוחי העץ ומנדרינות. כלומר, סך הכל שישה מינים, כשרשת שתציע מעל 10 מינים תקבל עדיפות.
המארזים יכללו תוצרת ללא פגמים, מיצרן אחד או כמה יצרנים. בכל מארז תימכר תוצרת אחידה בצבע ובגודל ופריטי היצרן וארץ הייצור יסומנו. על האריזות יהיה ברקוד, כדי שניתן יהיה לאסוף את נתוני המכירה שלהן.
לפי משרד החקלאות, ניתן לארוז ירקות ופירות במגוון אופנים בהתאם לסוג הפריט. בין היתר: שקית פלסטיק (כפי שצרכנים אורזים בעצמם ירקות ופירות כיום), קופסת פלסטיק, חיתום פרטני לכל פריט (אריזת "שרינק" שעוטפת את הפרי או הירק), עטיפת flowpack (פלסטיק מרשרש כמו בחסות) וירקות במגשי קלקר: מגש מולחם, מגש עטוף בסטרץ' PVC או מגש עטוף ב-flowpack.
במשרד מודעים לכך ש"מהלך זה מגדיל את כמות הפסולת הפלסטית ועלול להכביד על הטיפול בפסולת במקטע העירוני", לכן הרשתות ימסרו למשרד נתונים על המכר והפחת בתקופת הניסוי, עבור מדידה והערכה.
"תוך 3 דקות את מתקתקת את הקניות"
"בתחילה התכוונו שזה יהיה פרויקט שנועד להנגיש ירקות ופירות ששונים ממה שנמכר ברשתות, בצבעם ובצורתם (ירקות ופירות "לא יפים" מ.ק), על-ידי אריזתם באריזות, אבל התוכנית השתנתה", אמרה ל-ynet מנהלת תחום חקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ציפי פרידקין. "מטרתנו היא להתחיל לשווק את התוצרת הרגילה באריזות. שיווק מארזים סגורים במשקל נתון יגדיר את משקלה של יחידת המכר ויסייע בצמצום בזבוז מזון וכסף".
אבל המגמה היום היא להפחית באריזות פלסטיק.
"רשת שתיענה לנוהל, מתחייבת להעביר נתונים שוטפים על שיעור האריזות הנמכרות. זה מהלך שנועד לשמור על הסביבה: להפחית את שיעור פליטות גזי החממה. התוצרת האורגנית מזהמת: היא מועברת להטמנה ושם פולטת מתאן. אולי נגדיל את פסולת הפלסטיק, אבל עלות ההטמנה של האריזות נמוכה יותר ויש להגדיל את מספר הפחים הייעודיים כך שהפלסטיק יופרד על ידי הצרכנים".
צרכנים לא ממש מפרידים פלסטיק כיום.
"אז הם יצטרכו ללמוד להפריד".
הצרכן הישראלי אוהב לקנות ירקות ופירות בתפזורת.
"צרכנים אחרים משמשו ונגעו לפנינו במה שאנחנו קונים כיום. זה גם עובר בדרך המון טלטולים, כי מדובר בתוצרת שלא נשמרה בתנאים מיטביים וכתוצאה מזה הפחת גדל.
"נכון כשאת קונה מלפפון את לוחצת עליו? כל לחיצה כזאת מקצרת לו את החיים. אם התוצרת תהיה ארוזה, זה יחסוך לך את הליך הבחירה והמישוש. תוך שלוש דקות את מתקתקת את הקניות. בבית תוכלי להחזיק את התוצרת עד שבועיים במקרר והיא לא תירקב, כי האריזה מחוררת, מווסתת טמפרטורה ולחות ומונעת פעפוע של גזים, תלוי באריזה ובסוג הפוליאתילן שעוטף אותה. הרשתות גם יחסכו סדרן שמתפעל את מחלקת הפירות והירקות".
נשמע כמו משהו שהרשתות יזמו. פעם הן ניסו למכור בננות במארז.
"בננות זה אחד הפירות עם הפחת הכי גדול, נשמח שיארזו בננות, האריזה עוצרת את קצב ההזדקנות שלה. אנחנו לא עושים קומבינה עם אף רשת. יש כבר היום תוצרת ארוזה. הפחת בעגבניות שרי ירד דרמטית. תראי איזו מהפכה היתה בשוק התבלינים בזכות מעבר לממכר באריזות".
כמו באירופה ובארה"ב: אבל הישראלים צורכים יותר ירקות ופירות
משרד החקלאות יכול ללמוד מהתגובות למהלך של שופרסל, שהחלה לאחרונה למכור פירות וירקות ארוזים (4 תפוחים במארז פלסטיק נצמד, ומארזי מלפפונים ופלפלים במשלוחים). הוא עורר תרעומת, שכן הוא כופה על צרכנים קנייה בגודל מסוים של אריזה (מה שעשוי לייקר את הרכישה), בעידן שבו גם בעולם מבקשים לצמצם שימוש בפלסטיק.
לפי המשרד, בארה"ב ובאירופה אחוז ניכר מהפירות והירקות משווק באריזות ששומרות על איכות התוצר. נו, ואיפה צריכת הפירות הירקות גדולה יותר? ישראל היא המדינה שבה סלט גדול מוגש כמעט בכל ארוחה. בישראל מעמיסים הביתה שקיות גדולות של פירות וצורכים אותם מדי יום. באירופה מתמחרים בננה אחת במקום ק"ג בננות ובארה"ב יש בעיית השמנה. יתכן שמכירת פירות וירקות בתפזורת תורמת לצריכתן וכנראה גם לבריאות (בתנאי שיש פיקוח על הריסוס).
הצרכן הישראלי לא יאהב שייקחו ממנו את זכות הפשפוש, המשמוש והבחירה. יחד עם זאת, אריזות כאלה כבר מוזרמות בשקט לסופרמרקטים בשנים האחרונות ברשתות כבר מוכרים ירקות ופירות רבים במארזים: ענבים, דובדבנים, פטריות, עשבי תיבול, חסה, קיווי ואפילו אגסים ואבוקדו. והצרכן הישראלי – קונה.
ברמי לוי חושבים שזה רעיון טוב אבל המחיר יעלה
אז המחיר יעלה?
"לא בטוח, אבל כן, יש עלות לעבודת אריזה, זה קלקר, זה ניילון, זה עבודה. המחיר יהיה גבוה יותר באופן טבעי".
אתם מוכרים ברשת פירות ארוזים, בגודל קטן
"אנחנו מוכרים עוף ארוז בלבד מטעמים היגייניים ומוכרים תפוחים קטנים במארז במשקלים שונים. אנשים קונים את זה לילדים שלהם לבית -הספר, לא תמיד ילד יכול לגמור תפוח שלם וזה מתאים. המחיר של התפוחים האלה דווקא נמוך כי הגודל שלהם קטן וזה כן מונע בזבוז של מזון כי מוכרים תפוחים בגודל גדול ואת הגודל הזה פשוט לא מוכרים בנפרד".
לפנייה לכתב/ת 
