חלתה במלחמה – ותוכר כנפגעת פעולות איבה

תושבת הצפון חוותה לחץ חריג בכמה אירועים במלחמת לבנון השנייה, ובעקבות זאת התגלתה אצלה סוכרת. משרד הביטחון לא הכיר בה, אבל ביהמ"ש הכריח אותו

מערכת פסקדיןפורסם: 11.03.19 , 08:21

ועדת העררים בבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה לאחרונה תביעה של תושבת הצפון בת 39, שטענה שלקתה בסוכרת בעקבות לחץ שממנו סבלה במהלך מלחמת לבנון השנייה, והורתה למשרד הביטחון להכיר בה כנפגעת פעולות איבה.

בפנייתה למשרד הביטחון סיפרה האישה באמצעות עו"ד שרון מאירי שבזמן המלחמה נפלו עשרות טילים על יישוב מגוריה. היא ציינה שלושה אירועים חריגים במיוחד שבהם חשה מתח נפשי בלתי נסבל. בין היתר היא תיארה מקרה שבו שהתה באוטובוס עם ילדי קייטנה שבה הועסקה בזמן שנפלו טילים בסמוך והתפוצצו ברעש מחריש אוזניים. במקרה אחר התפוצץ טיל בבית סמוך לביתה והרס אותו עד היסוד.

רפואה משפטית

יוכר כנכה צה"ל 18 שנה אחרי התקף פסיכוטי

עו"ד אלי סבן

חייל בודד לקה בהתקף במהלך השירות ומאז מתמודד עם סכיזופרניה. משרד הביטחון טען שמדובר ב"אפיזודה חולפת", אבל ביהמ"ש חשב אחרת

יוכר כנכה צה"ל 18 שנה אחרי התקף פסיכוטי

היא ציינה שבזמן האירועים הרגישה "פחד שאינו ניתן להסבר במילים", ולאחר מכן הפסיקה לתפקד והסתגרה בתוך עצמה. היא הבחינה שהיא חשה צמאה הרבה יותר וסבלה מיובש בפה. בהמשך התלוננה על ירידה חדה במשקל. כשלושה שבועות לאחר סיום המלחמה היא אובחנה כסובלת מסוכרת סוג 1 (מחלה המופיעה בגיל צעיר ודורשת טיפול באינסולין).

במרץ 2013 נדחתה תביעתה להכיר בה כנפגעת פעולות איבה, ולכן הגישה את הערר. בחוות דעת רפואית שהגישה צוין כי לפני המלחמה היא הייתה בריאה וללא רקע של סוכרת אצל בני משפחתה.

המומחה ציין כי מקובל שדחק גופני או נפשי חריף יכול בתנאים מסוימים להביא לפרוץ מחלת הסוכרת, והנסיבות מראות ללא צל של ספק שהמחלה פרצה אצלה בשל מצבה הנפשי במהלך המלחמה.

ביטוח לאומי ומשרד הביטחון, שיוצגו על ידי עו"ד רועי הררי, השיבו כי מהחומר הרפואי עולה שמחלת הסוכרת הופיעה אצל האישה כבר לפני המלחמה ואין קשר בין האירועים. לדבריהם, במרץ 2006, כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה, נמדדה אצלה רמת סוכר המשקפת התחלה של סוכרת. באותה תקופה גם החלה אצלה ירידה במשקל המהווה ביטוי קליני מובהק להתפתחות המחלה.

אבל ועדת העררים בבית המשפט קיבלה את הערר ופסקה כי לא ניתן לקבוע שהאישה לקתה בסוכרת לפני פרוץ המלחמה. השופטת זהבה אגי ציינה כי אמנם ערכי הגלוקוז שנמצאו בדמה במרץ 2006 היו על הסף העליון של מצב "טרום סכרתי", אך עדיין לא עברו את הרף הנדרש לאבחון המחלה. כמו כן, מדובר בבדיקה יחידה, שלא חזרו עליה, ולא ניתן על סמך בדיקה בודדת לבסס אבחון חד משמעי של סוכרת.

עוד ציינה הוועדה כי מעמדות המומחים מטעם שני הצדדים עולה שהספרות הרפואית מכירה בדחק נפשי כגורם להתפרצות סוכרת מסוג 1 בנסיבות מסוימות, וכי הדבר נתמך במסקנות וועדת רפפורט משנת 2016.

מאחר שלא הוכח שהאישה לקתה בסוכרת לפני פרוץ המלחמה, ולא קיימים גורמי סיכון אחרים, וכמו כן ניכר שהיא חוותה חרדה גבוהה ביותר במהלך המלחמה, קבעה הוועדה כי על המשיבים להכיר בעוררת כמי שחלתה בסוכרת בעקבות נפילת הטילים בזמן מלחמת לבנון השנייה.