כשחוק החלוקה הפנסיונית מתנגש בהסכם הגירושים

ב-2015 נכנס החוק לתוקף ואישה ביקשה לרשום את פרטי ההסכם בקופת הפנסיה של בעלה לשעבר. הוא התנגד בטענה שהדבר יפגע בו. האמנם?

עו"ד נטלי זץ-חורש | פסקדיןפורסם: 13.03.19 , 18:07

בית המשפט למשפחה בבאר שבע עסק לאחרונה בתחולת החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני על בני זוג שכרתו הסכם גירושים עשור לפני שנכנס לתוקף: השופטת אפרת שהם דליות קבעה כי כל עוד הוראות החוק לא פוגעות במהות ההסכם, אין בעיה להחיל אותן רטרואקטיבית, ולפיכך הורתה על רישום פסק הדין שאישר את ההסכם בקרן הפנסיה של בעלה לשעבר. עם זאת, נקבע כי האישה לא תיהנה מהזכות לקצבת השאירים שמוקנית לה לפי החוק, כיוון שזוהי זכות חדשה החותרת תחת יסודות ההסכם.

הסכם הגירושים בין בני הזוג אושר ב-2005 כפסק דין וקבע בין השאר כי כשיפרשו – כל אחד מהם יהיה זכאי לחצי מזכויות הפנסיה שצבר האחר בתקופת החיים המשותפים. עשר שנים לאחר מכן נכנס לתוקפו חוק החלוקה הפנסיונית שבין היתר נועד למנוע תלות בין בני זוג פרודים בכל הנוגע לזכויות הפנסיוניות, באמצעות קשר ישיר בין קרן הפנסיה לבין בן הזוג. כך, החוק מאפשר לבן הזוג לרשום הערה המבטיחה כי את הפרשת כספי הפנסיה המגיעים לו מתוך קצבת בן הזוג לשעבר.

דיני משפחה

בית המשפט התיר לחרדית בת 17 להתחתן

עו"ד אורי דון יחייא | פסקדין

החוק קובע כי הגיל המינימלי לנישואים הוא 18, אבל לשופטים מתאפשר שיקול דעת. השופט אורן אליעז סבר שבמקרה זה ראוי לחרוג מהחוק

בית המשפט התיר לחרדית בת 17 להתחתן

בהתאם לכך עתרה האישה לרשום את הסכם הגירושים עם הערה מתאימה בקרן הפנסיה של בעלה לשעבר, אך בתגובה הודיע הגרוש כי הוא מתנגד לרישום, שלטעמו יפגע בזכויותיו ובזכויות בת זוגו החדשה.

הוא טען שגרושתו למעשה מבקשת ליצור מערכת זכויות שונה מזו שהוסכמה ביניהם לפני כעשור, ואין זה צודק להחיל את הוראות החוק רטרואקטיבית בניגוד לרצונו. כך למשל, לדבריו רישום ההערה המבוקשת יהפוך אותו לשבוי של אשתו לשעבר כיוון שיצטרך לבקש את אישורה למשיכת כספים ולמועד הפרישה.

בנוסף הוא טען לפגיעה משמעותית בזכות הקניין שלו, כיוון שרישום הערה לפי החוק תזכה את אשתו גם בקצבת השאירים שלו – אף שזכות זו לא מגיעה לה לפי ההסכם ואשתו הנוכחית אמורה לקבלה.

החוק לא בא להתערב

השופטת שהם דליות קבעה כי באופן עקרוני החוק לא שינה את האופן שבו בתי המשפט נהגו לאזן זכויות פנסיוניות, וודאי שלא מתערב בהיקפן. ואולם, החלתו רטרואקטיבית מחייבת איזון בין זכותו של בן הזוג לקבלת כספו לבין זכותו של האחר להסתמך על הסכם הגירושים.

במקרה הנוכחי נקבע כי אכן יש התאמה בין הוראות החוק לבין תנאי ההסכם ובאופן כללי הן לא סותרות אותו. בהקשר זה השופטת דחתה את טענת הגרוש לפגיעה בזכויותיו. כך, טענתו שלפיה יצטרך לקבל הסכמה מגרושתו למועד הפרישה אינה נכונה משום שהוראה זו לא חלה על סוג הפנסיה שלו. כמו כן הובהר כי בכל מקרה הגרוש תלוי באשתו לשעבר בנושא מימוש זכויותיו הפנסיוניות כיוון שהן כפופות לזכויותיה לפי ההסכם.

ההבדל היחיד, קבעה השופטת, הוא הזכות החדשה שהתווספה בחוק לקבלת קצבת שאירים מבן הזוג לשעבר. זכות זו לא ניתנה לאישה בהסכם ולפיכך היא גם לא זכאית לה.

"הענקת זכות חדשה לתובעת בדמות קצבת שארים חותרת תחת הסכמות היסוד בהסכם הגירושין, מפרה את האיזונים הפנימיים בין חלקיו השונים של ההסכם ומהווה התערבות באותן הסכמות העולה כדי כתיבת הסכם חדש", נכתב בפסק הדין. בסיכומו של עניין התביעה התקבלה למעט בנושא קצבת השאירים.