תביעה: חולת אפילפסיה לא הוזהרה מההיריון

אם שבתה נולדה עם פגיעה קוגניטיבית קשה תובעת 2.5 מיליון ש' בטענה שלא התריעו בפניה שהתרופות שהיא נוטלת עלולות להיות מסוכנות לעובר

מערכת פסקדיןפורסם: 17.03.19 , 22:53

לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה לאחרונה תביעה בעילה של הולדה בעוולה נגד משרד הבריאות (בית החולים זיו), בית החולים איכילוב, שירותי בריאות כללית ומחלקת הרווחה של עיריית צפת: התובעות, אם הסובלת מאפילפסיה ובתה, ציינו כי הילדה סובלת מפגיעה התפתחותית קשה, משום שהנתבעות לא הזהירו את האם מפני הסיכונים החמורים הצפויים לעובר במקרה של כניסה להריון.

בתביעה שהוגשה על ידי משרד עו"ד גוטמן-אמיר נטען כי האם סובלת מילדותה מהפרעה פסיכיאטרית (הפרעת אישיות גבולית) ומאפילפסיה קשה ובלתי מאוזנת. היא עברה ניתוח לכריתת האונה הימנית של המוח וסובלת בנוסף מהפרעות חרדה, פניקה, ירידה קוגניטיבית, ניסיונות אובדניים ודיכאון.

תביעה:

אם נדבקה בליסטריה, הבת נולדה פגועה

מערכת פסקדין

הורים לבת 10 הסובלת מפיגור ושיתוק מוחין דורשים יותר מ-2.5 מיליון שקל משירותי בריאות כללית. לטענתם: האם לא הודרכה לגבי הדבקה ממזון נגוע

תביעה: אם נדבקה בליסטריה, הבת נולדה פגועה

האם, שלה שלושה ילדים נוספים, ילדה את בתה בבית החולים זיו בצפת בדצמבר 2011. זמן קצר טרם כניסתה להריון היא טופלה במחלקה לבריאות הנפש בצפת, שם דיווחה כי מאז נעוריה סבלה מהתעללות מינית מאחיה הגדול עד שנשלחה לפנימייה. מכיתה ז' הופיעו הפרעות התנהגות שהחמירו עד כדי שוטטות ברחובות וקיום מגע מיני עם גברים, אף בכפייה. עוד היא דיווחה על אלימות מצד בעלה.

בכתב התביעה נטען כי אף שמצבה הנפשי היה ידוע לצוותים הרפואיים שטיפלו בה, לא הוסברו לה הסכנות שיש בהריון עתידי נוכח מצבה הפסיכיאטרי. כך גם לא הודגשו בפניה המגבלות הקשות שגורמת ההפרעה הנפשית שלה על היכולת לטפל בילדים ולא נבדקה כלל המסוגלות ההורית שלה.

זאת ועוד, האם לא קיבלה את ההסבר הדרוש בנוגע לסכנה להרות לנוכח מחלת האפילפסיה הקשה שממנה היא סובלת. לטענת האם, אין בתיק הרפואי כל הסבר על הסכנות לעובר ולאמו הכוללות בעיקר מומים מולדים, וגם לא הוסבר לה שהטיפול התרופתי שאותו תקבל בהריון בגין האפילפסיה ידוע כמזיק לעובר, במיוחד במינון הגבוה הצפוי לה.

כמו כן, לא הוסבר לה שקיים חשש לפגיעה בעובר על רקע תורשתי לנוכח העובדה שלאם יש בת נוספת עם עיכוב התפתחותי, וכי ההפרעה הפסיכיאטרית שלה עשויה להיות תורשתית.

בכתב התביעה הודגש כי הצוותים הרפואיים לא ניסו לוודא שהאם יכולה להבין הסברים כאלה ולתת את הסכמתה מדעת להרות. הסברים כאלה לא ניתנו אף במועד שבו הוצא ההתקן התוך רחמי שאותו נשאה האם למניעת הריון, וגם לאחריו, כשהיה ברור שהיא עשויה להרות בכל עת.

נטען כי אילו הייתה האם מקבלת הסבר בנוגע לסכנות הצפויות לאישה אפילפטית הרה ולעוברה, הייתה נמנעת מהריון זה והילדה לא הייתה באה לאוויר העולם. עוד צוין כי התרופה שבה טופלה האישה בהריון מוכרת כקשורה לפגיעה שכלית בעוברים שנחשפו אליה והיה על הנתבעות להפחית את המינון או לתת תרופה אחרת.

באשר לנזק צוין כי הילדה סובלת כיום מפגיעה התפתחותית קשה – מוטורית, קוגניטיבית ורגשית, ובנוסף היא סובלת מהפרעת שמיעה. במצבה זה היא תיאלץ לחיות חיי מצוקה וסבל כשהיא תלויה בהשגחת אחרים ובעזרתם בביצוע כל פעולותיה, למשך כל חייה.

ממשרד הבריאות נמסר כי תגובתו לטענות תינתן בבית המשפט כמקובל. יתר הנתבעים לא מסרו תגובה.