מזוז: מותר ללשכת עוה"ד להיעזר בחוקר פרטי

בניגוד למחוזי, העליון סבר כי ועדת האתיקה, בהיותה גוף "אכיפה-תביעה", רשאית להיעזר בגורם חיצוני על מנת לברר תלונות וחשדות נגד עורכי דין

עו"ד מייק יורק-ריד | פסקדיןפורסם: 10.04.19 , 21:37

בית המשפט העליון הפך לאחרונה החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, והורה להשאיר על כנה הרשעה משמעתית של עורך דין בכמה עבירות על חוק לשכת עורכי הדין. השופטים מני מזוז, ניל הנדל וענת ברון קבעו כי לוועדת האתיקה של הלשכה יש סמכות להיעזר בשירותים של חוקר פרטי לצורך בירור תלונות וחשדות נגד עורכי דין.

הפרשה החלה בקובלנה משמעתית שהגישה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב נגד עורך דין בעקבות כנס לניצולי שואה יוצאי מרוקו ועיראק שערך במסגרת עיסוקו. הקובלנה הוגשה על סמך דו"ח של חוקר פרטי לאחר שהוועדה שכרה את שירותיו של משרד חקירות שיבדוק את אופי האירוע.

תביעה

בנו של דוד לוי כונה "מושון" בפייסבוק - ויפוצה

עו"ד ליאור שבי | פסקדין

משה לוי דרש חצי מיליון שקל מבני משפחה שלדבריו השפילו אותו בקבוצה של תושבי בית שאן וייחסו לו נטיות הומוסקסואליות. הוא יקבל הרבה פחות

בנו של דוד לוי כונה "מושון" בפייסבוק - ויפוצה

ממצאי החוקר העלו כי עורך הדין הביא את צוות משרדו למקום, שם ישבו וסייעו לבאי הכנס למלא טפסים, כאשר המוזמנים שויכו לעורכי דין על פי תחומי התמחותם בסוגים שונים של תביעות פיצויים. בית הדין המשמעתי קבע כי המפגש נערך באופן "מביש" של התקהלות המונית, כאשר עורך הדין משלח "בלי טיפה של כבוד" כל מי שנולד אחרי אוגוסט 1943.

נוכח האמור הוא הורשע בעבירות של ביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, שידול לקוחות באמצעות אחר ועשיית פרסומת באמצעותו. על עורך הדין הוטלו עונשים של שלושה חודשי השעיה על תנאי ונזיפה, והוא חויב בהוצאות לטובת הלשכה בסך 5,000 שקל.

בית הדין הארצי של הלשכה דחה ערעור שהגיש עורך הדין, אולם המחוזי בירושלים קיבל את ערעורו, מאחר שהסכים עם טענתו שלפיה לוועדה לא הייתה סמכות לשלוח חוקר פרטי לעקוב אחר אחד מחבריה, כך שיש לפסול את ממצאי החקירה.

בעקבות זאת הגישה הוועדה בקשת רשות ערעור לעליון, וטענה כי מדובר בתקדים שמעורר שאלה כללית חשובה בדבר גבולות סמכותן של ועדות האתיקה באיסוף ראיות ובירור תלונות לעבירות אתיות. לגופו של עניין נטען בין היתר כי המחוזי ביצע הקבלה שגויה מיסודה בין ועדת האתיקה לבין ועדה רפואית לחוק הנכים (שלגביה נקבע בעבר כי אינה מוסמכת לערוך חקירה סמויה הפוגעת בזכותו של נכה לפרטיות).

ואכן, השופט מזוז קבע כי "לא היה בסיס – משפטי או עובדתי – לקבוע כי בנסיבות ענייננו חרגה ועדת האתיקה מסמכותה, וכפועל יוצא כי הראיות שנאספו במסגרת הבירור שביצעה הושגו באופן בלתי חוקי המחייב את פסילתן".

בדומה לעמדה שהעלתה המערערת, השופט הבהיר כי בשונה מוועדות רפואיות, ועדת האתיקה בהיותה "הקובל" היא צד בהליך ומהווה גוף "אכיפה-תביעה". הוא ציין כי אמנם לוועדה אין סמכויות חקירה כגון ביצוע מעצר, חיפוש וכיוצא באלה, אולם יש לה סמכות בירור, שבמסגרתה היא רשאית להסתייע באופן סביר בגורמים חיצוניים לצורך איסוף מידע ופעולות בירור חשדות ותלונות.

השופט מזוז הזכיר שבמקרה זה לא בוצעו נגד עורך הדין "פעולות חקירה" או "חקירה סמויה", אלא החוקר הפרטי הלך לכנס פתוח לציבור שנערך במתנ"ס ציבורי. הוא לא עקב אחר עורך הדין ולא חדר למרחב הפרטי שלו. בסיכומו של דבר הוחלט לקבל את הערעור, כך שההרשעה והעונש יעמדו על כנם. עורך דין ("המשיב" בהליך") חויב בהוצאות המערערת בסך 15 אלף שקל.