גם גבר יכול להיות עגון: חיכה לגט שלוש שנים

נעדרה מדיונים, טענה שהיא חולה, החליפה עורך דין ואז חזרה בה מההסכמה להיפרד. כך עיכבה אישה את גירושיה עד שהדיינים החליטו לשים לכך סוף

עו"ד ארז אדיר רביב | פסקדיןפורסם: 17.04.19 , 08:00

בית הדין הרבני האזורי בחיפה חייב לאחרונה אישה להתגרש מבעלה אחרי כשלוש שנים שבהן סירבה בתירוצים שונים לאפשר לקיים את טקס הגט. הדיינים – הרב אברהם מאיר שלוש, הרב אפרים בוגרד והרב בן ציון טופיק – שוכנעו כי הוויכוח אינו על עצם שאלת הגירושים אלא על התנאים.

בני הזוג נישאו ב-1976 ולהם ארבעה ילדים. לפני יותר משלוש שנים הגיש הבעל תביעת גירושים לאחר שלדבריו כלו כל הקיצין. הוא טען כי מזה 12 שנה שהם ישנים בחדרים נפרדים, ופעמים רבות ביקש לגבש הסכמות לגירושין ללא הצלחה. הוא הוסיף שמאז שהחל להתחזק בשמירת שבת הדבר הביא למחלוקות קשות בבית.

דיני משפחה

הגיש תביעת חטיפה כדי לא לשלם מזונות

עו"ד שמואל גרוס | פסקדין

אזרח ארה"ב פנה לביהמ"ש בארץ שנה אחרי שהאם והילדים עזבו לישראל. במשפט הוכח שהוא ידע מראש שאשתו והילדים לא מתכוונים לחזור

הגיש תביעת חטיפה כדי לא לשלם מזונות

מנגד טענה האישה שלאורך השנים סבלה מאלימות פיזית ומילולית, ולמרות זאת התעקשה שהיא מעוניינת בשלום בית ובבחינת שיקום הנישואים.

בהסכמת הצדדים הפנה בית הדין את הזוג לייעוץ ביחידת הסיוע של עובדים סוציאליים, שם הגיעו למסקנה שמתיחות בין הצדדים מקשה על האפשרות להידבר. בהמשך לכך, לפני כשמונה חודשים עזב הבעל את הבית ובית הדין קבע שבני הזוג יתגרשו בהסכמה, לאחר שגם האישה אמרה בדיון "אין לי בעיה להתגרש כי גם לי לא טוב. השנה האחרונה הייתה גיהינום".

במשך זימנו הדיינים את הצדדים לסידור הגט. אלא שאז החלה מסכת של התחמקויות מצד האישה: פעם היא לא הגיעה לבית הדין, פעם אחרת טענה שהיא מרותקת למיטה, ובהמשך החליפה עורך דין, ואז טענה שהחליטה שברצונה לחתור לשלום בית. כך נדחה עניין הגט שוב ושוב בשל התנהלותה.

על רקע זה מתחו הדיינים ביקורת נוקבת על האישה, שבכל בקשותיה החוזרות ונשנות לדחיית הגט מעולם לא אמרה שהיא מעוניינת לחזור לחיות עם בעלה ואף לא רמזה לכך.

"התנהלותה השלילית של המשיבה מצביעה על כוונתה הנסתרת שהתגלתה כי בדעתה לעכב את סידור הגט ומשכך בחרה לעשות דין לעצמה ובאמתלות חוזרות ונשנות ביקשה לעכב ולדחות את סדור הגט", כתבו.

הדיינים הוסיפו כי במצב זה, "ברור כי כוונתה של המשיבה לעכב את סידור הגט אינה מחמת שיקום הנישואין אלא על מנת לגבש את אותו הסכם שאיוותה נפשה".

לכן הם סברו כי בנסיבות שכאלה, שבהן המחלוקת אינה "על הנפש" אלא על רכוש, אין להנציח מצב זה. הם זימנו את הצדדים לסידור הגט כעשרה ימים לאחר מתן ההחלטה, ונקבע כי "האישה חייבת להתגרש בהקדם, ויפה שעה אחת קודם".