תבע להפחית מזונות: "גרושתי חיה עם בן זוג"

בעל טען שבהסכם הגירושים נקבע שהסכום יופחת אם האישה תינשא מחדש, מה שכולל גם זוגיות כידועה בציבור. בית המשפט חשב אחרת

עו"ד אברהם זריהן | פסקדיןפורסם: 23.04.19 , 19:29

בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה בקשה של אישה לסילוק על הסף של תביעה שהגיש בעלה לשעבר להפחתה רטרואקטיבית של מזונות ששילם, משום שמזה שנים היא חיה עם בן זוג חדש. השופט פליקס גורודצקי קבע שהתביעה התיישנה, וממילא חסרת בסיס לגופו של עניין.

הבעל לשעבר הגיש תביעה לאכיפת הסכם הגירושים מ-1996, שבו התחייב לשלם מזונות עבור הבן בסכום של 1,200 שקל לחודש, עד הגיעו לגיל 18. נקבע בו כי אם האישה תינשא בשנית, "בין אם נישואין כדת משה וישראל ובין בנישואין אזרחיים", יופחתו המזונות ל-500 שקל לחודש.

דיני משפחה

הגיש תביעת חטיפה כדי לא לשלם מזונות

עו"ד שמואל גרוס | פסקדין

אזרח ארה"ב פנה לביהמ"ש בארץ שנה אחרי שהאם והילדים עזבו לישראל. במשפט הוכח שהוא ידע מראש שאשתו והילדים לא מתכוונים לחזור

הגיש תביעת חטיפה כדי לא לשלם מזונות

לטענת הבעל, מ-2007 היא אכן גרה עם בן זוג ויש להם ילד משותף. לדבריו, השניים הם ידועים בציבור – עובדה המקיימת את התנאי של "תינשא בשנית" - ולאור הוראות ההסכם יש להורות על הפחתת המזונות לסך של 500 שקל לחודש.

האישה ביקשה לסילוק על התביעה על הסף בטענה שמדובר ב"תביעת סרק כוזבת וחסרת תום לב באופן משווע". היא ציינה שבמסגרת ההסכם היא הסכימה לוויתורים ממוניים אדירים בהם כספים וזכויות סוציאליות, ונדרשה לפנות דירה ולהותיר את כל המיטלטלין שנצברו במהלך הנישואים לבעלה לשעבר.

לדבריה, ההסכם קבע שהמזונות יופחתו רק עם תינשא בשנית ולא כללו מצב של ידועים בציבור או מגורי קבע. לטענתה, עילת התביעה "נולדה" כביכול בשנת 2007, כשהחלה לגור עם בן זוגה, ובעלה לשעבר הגיש את תביעתו 11 שנים לאחר מכן, ולכן היא התיישנה.

הבעל השיב שהאישה ובן זוגה לא נישאו מטעמים זרים שונים כמו סלידה מטקס דתי, רצון לחיות חיי אהבה חופשית ללא נישואין ומטעמי כדאיות ורווחיות. הוא הדגיש כי האישה ובן זוגה מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף ומתנהגים כבעל ואישה.

אבל השופט פליקס גורודצקי הסכים עם האישה וציין כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה. כלומר, מרוץ ההתיישנות החל ב-2007 והסתיים ב-2014, בעוד התביעה הוגשה ב-2018. למעלה מן הצורך הוא הבהיר שגם אם התביעה הייתה מתבררת לגופה, אין סיכוי, ולו קלוש, שהתובע היה זוכה.

הוא הדגיש כי לשון ההסכם ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. הצדדים קבעו בצורה מפורשת שהפחתת דמי המזונות תחול רק עם הנתבעת "תינשא שנית" בנישואים דתיים או אזרחיים. הם יצרו רשימה סגורה של אפשרויות ולא ניתן לקרוא בהסכם את מה שאין בו.

כמו כן, הוסיף, דין התביעה להידחות גם בשל היותה חסרת תום לב. התביעה הוגשה בחלוף שנים מהמועד שבו נולדה עילתה כשמטרתה להפחית מזונות קטין באופן רטרואקטיבי כשסביר להניח שכבר נעשה שימוש בסכומים ששולמו.