בנות זוג ניצחו וקיבלו צו הורות מיום הלידה
היועמ"ש התנגד להחלטה של ביהמ"ש למשפחה להכיר רטרואקטיבית בילד כבנה של האם הלא ביולוגית. אבל ערעור שהגיש נדחה במחוזי
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה
ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה נגד החלטה של בית המשפט למשפחה להעניק צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי לבקשת בנות זוג שהביאו יחד ילד לעולם מתרומת זרע.
ב-2017 נענה בית המשפט למשפחה לבקשה ונתן צו הורות ממועד הלידה. בפסק הדין נכתב כי "אין המדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא שהוא משקף עובדה קיימת, לפיה בת זוגה של ההורה הביולוגית משמשת כהורה נוסף לקטין מרגע היוולדו".
בנות הזוג חיות יחד כתשע שנים. הן רכשו כמה מנות זרע ונולדו להן שני ילדים בהפרש של כמה שנים, כשבכל פעם בת זוג אחרת נכנסה להיריון. הראשון אומץ על ידי האם הלא ביולוגית. כמה חודשים לאחר שנולד הבן השני הגישו השתיים בקשה לצו הורות פסיקתי שיקבע את ההורות של האם הלא ביולוגית.
דיני משפחה
הילדים עברו לאב - האם תחזיר דמי מזונות
עו"ד גרגורי קורזינר | פסקדין
אישה שזכתה למשמורת קיבלה את התשלום גם בשנתיים שבהן הילדים התגוררו אצל האב. בית הדין קבע שהיא תחזיר לו כ-30 אלף שקל
אולם היועץ המשפטי לממשלה הגיש ערעור בטענה שצו הורות פסיקתי הוא צו המכונן את ההורות ולא רק מצהיר על הורות קיימת. לשיטתו, קבלת עמדת בית המשפט למשפחה משמעותה הכרה ב"הורות הסכמית", כזו המאפשרת רכישת מעמד של הורה מכוח הסכמה של ההורה הגנטי. לדבריו, הדבר יחתור תחת הסדרים משפטיים קיימים בחוקי האימוץ והפונדקאות המביאים לידי ביטוי מנגנוני פיקוח ובקרה.
הוא הוסיף כי לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד הלידה עד למועד שבו הגישו בנות הזוג את הבקשה לצו הורות, אין להחיל אותו רטרואקטיבית. הוא הדגיש כי על פי הנהלים יש להגיש את בקשה לצו הורות תוך 90 יום מהלידה.
בנות הזוג טענו מנגד שערכאות משפטיות שונות הכירו בצו הורות פסיקתי ממועד הלידה, גם ביחס לקטינים שהבקשה בעניינם הוגשה חודשים ואף שנים לאחר לידתם. בנסיבות אלה לטענתן, הערעור מעלה חשש לשיקולים זרים.
השופט סארי ג'יוסי הבהיר כי על פי פסיקת העליון, צו הורות פסיקתי הוא מכונן ולא הצהרתי והערעור בנקודה זו מתקבל. עם זאת, לדבריו, בכוחו של בית המשפט להחיל את הצו רטרואקטיבית ויש לעשות כן גם במקרה זה. הוא ציין כי לעמדתו אין לאמץ מועד קבוע ומוגדר שלאחריו צו ההורות יחול מהיום בו ניתן בלבד וראוי להותיר בידי בית המשפט מרווח של שיקול דעת.
השופט הוסיף כי חומר הראיות מעלה כי אי הגשת הבקשה במועד לא נבעה מאדישות או זלזול אלא מנסיבות הנובעות מקשיים בהם נתקלים רוב ההורים שנולד להם ילד חדש.
בפסק הדין צוין כי הקטין נולד למערכת משפחתית קיימת ומתן הצו ממועד הלידה משרת את טובתו. הובהר כי לתחולת הצו מיום הלידה משמעויות כלכליות וחשוב מכך, הכרה בזהותו ושורשיו של הילד מאותו מועד. כמו כן, הצו מונע פער בין המצב העובדתי והמצב המשפטי. לפיכך ההחלטה כי הצו יחול מיום הלידה נותרה על כנה. השופטים חננאל שרעבי ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עוה"ד מ. קפלן
- ב"כ המשיבות: דניאלה יעקבי
- עו"ד רונית מר עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים