המדינה לא שילמה פיצויים למרות סעיף 14

עובד משרד הפנים דרש את הסכום בשל התפטרותו בגלל הרעה בתנאים. שופט קבע שנסיבות סיום העבודה לא משנות נוכח התחייבות המדינה

עו"ד גיל זיסר | פסקדיןפורסם: 29.04.19 , 16:10

בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה את משרד הפנים לשחרר לעובד לשעבר של רשות האוכלוסין וההגירה את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים שלו, בסכום של כ-20 אלף שקל: השופט צבי פרנקל לא התערב במחלוקת סביב נסיבות סיום יחסי העבודה, וקבע כי אין לכך כל חשיבות נוכח העובדה שהעובד חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שמחייב את המעסיק לשחרר לו את הפיצויים בכל מקרה.

התובע הועסק כפקח וממונה ביקורת הגבולות במינהל האוכלוסין בשנים 2015-2012. בתביעה שהגיש נגד משרד הפנים לתשלום זכויות שונות הוא טען שנאלץ להתפטר לאחר שסמכויותיו נשללו ממנו בשל המלצה שלילית שקיבל מהמשטרה עקב עניין פלילי אישי. לטענתו, הדבר נעשה שלא כדין ולכן יש לראות בו כמי שהתפטר בדין פיטורים וזכאי לפיצויים.

דיני עבודה

173 אלף שקל לטבח שפוטר בלי שימוע

עו"ד אחז אגם | פסקדין

עובד מסעדת "רוי" באשדוד פוטר משום שאירח חברים במסעדה ולא רשם בקופה את המזון שאכלו. בכל זאת קיבל בית המשפט חלק מתביעת הפיצויים

173 אלף שקל לטבח שפוטר בלי שימוע

המדינה טענה מנגד שהוא התפטר על דעת עצמו, שכן הוא ידע שלפי הנהלים והכללים המנויים בתקש"יר, המלצה שלילית של המשטרה שוללת ממנו סמכויות שונות. לדבריה, חרף שלילת הסמכויות המשיך התובע למלא תפקידים שמילא בעבר עד שסירב לבצע שתי משימות ללא שום סיבה, והתפטר.

אולם השופט פרנקל קבע שהסכם ההעסקה של התובע לא הותיר מקום לספק: משרד הפנים החתים אותו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ובכך אישר שהוא זכאי לכספים שמופרשים עבורו לקופת הפיצויים - בין אם התפטר סתם ובין אם התפטר בדין מפוטר.

"על כן, זכאי התובע למלוא כספי הפיצויים שהפרישה הנתבעת לזכותו ללא קשר לנסיבות סיום העסקתו", נכתב בפסק הדין.

השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שלא היה ספק שהמדינה צריכה לשחרר לו את כספי הפיצויים, הרי שהעובדה שלא שחררה אותם עד היום מצדיקה לחייב אותה גם בפיצוי הלנה.

"הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה", ציין השופט והוסיף שלא נראה שעיכוב התשלום נעשה בשל טעות כנה או מחלוקת אמיתית לגבי החוב.

לפיכך נקבע כי לשחרור קופת הפיצויים שנצברו בה כ-19,800 שקל יתווספו גם פיצויי הלנה של 4,000 שקל.

יתר רכיבי התביעה נדחו לאחר שנקבע כי התובע לא זכאי לתוספות שכר שונות, בין היתר עבור זמני נסיעה שעליהם ויתר מראש או על עבודה משפטית שעה שהועסק בתפקיד מנהלי ולא משפטי. נוכח העובדה שחלק ניכר מהתביעה נדחה (התובע דרש פיצויים של 84 אלף שקל) המדינה לא חויבה בהוצאות.