תביעה: לסלק את בני ואשתו בגלל התנהגותם

תושבת מושב במרכז הארץ ביקשה לבטל הסכם שמינה את אחד מילדיה לבן ממשיך ואיפשר לו בינתיים לגור איתה בביתה. בית המשפט הסכים

מערכת פסקדיןפורסם: 06.05.19 , 21:09

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה לביטול הצהרה על בן ממשיך שהגישה תושבת מושב במרכז הארץ נגד בנה הצעיר ורעייתו, המתגוררים בביתה. השופטת נאוה גדיש קבעה כי כל עוד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא אישרה את המינוי, האם רשאית לבטל את התחייבותה עקב התנהגותם של השניים.

האם ובעלה המנוח היו בעלי הזכויות במשק במושב. בסביבות 2008 הודיעה רמ"י שהיא שוקלת להקצות חלקה במושב לבנים ממשיכים. לאחר שהוחלט שהצעיר מבין ששת ילדיהם יקבל את הנחלה, חתמו ההורים על התחייבות למנותו כבן ממשיך, ובינתיים הוא עבר עם רעייתו לגור בביתם.

דיני משפחה

נשללו מזונות מנער בן 16 שמתעלם מאביו

עו"ד רונית מר | פסקדין

פסק דין חריג: השופט ארז שני קבע שמאחר שנער מתנכר לאביו מזה 5 שנים, בעידוד האם, אין יותר הצדקה לשמר את הקשר הכלכלי בין השניים

נשללו מזונות מנער בן 16 שמתעלם מאביו

בתוך כך גובש הסכם פנים-משפחתי שקבע שהשניים ישלמו תמורת החלקה 300 אלף שקל שישמשו את ההורים כתחליף פנסיה וכי והמינוי בפועל יוכפף לתשלום פיצוי ליתר האחים. הסכם זה נחתם על ידי הבן הצעיר אך לא על ידי האחים שלו. לימים הלך אבי המשפחה לעולמו והתגלע סכסוך בין האם לבין בנה הצעיר ואשתו, שהוביל אותה להגיש באמצעות עו"ד דן גינר תביעת פינוי וביטול ההתחייבות למינוי.

היא טענה כי מאחר שרמ"י לא הקצתה לבסוף את החלקה, הרי שבטלה ההתחייבות - שנולדה רק לצורך מכירת החלקה לבנה וכלתה. היא הוסיפה כי היא רשאית לחזור בה מההצהרה נוכח התנהגותם המחפירה של השניים - שבמקום לסייע לה מאיימים עליה ומזלזלים בה.

מנגד טענו עורכי הדין אייקו פרי ויעל פרי אלתר בשם הנתבעים כי הסכסוך פרץ בעקבות הסתה מצד האחים, וכי המינוי של הנתבע כבן ממשיך הוא פרי רצונם החופשי של הוריו, שלא הותנה בדבר. באשר להסכם, נטען כי מדובר בטיוטה לא מחייבת.

מעודד סכסוכים

בפסק הדין ציינה השופטת גדיש שהאיסור על פיצול נחלות, המחייב הורים למנות בן ממשיך אחד תוך קיפוח הילדים האחרים, יצר מצב בעייתי שמעודד סכסוכים משפחתיים והפתרון לו מצוי אצל המחוקק. מכל מקום, במצב המשפטי הנוכחי, נקבע כי הצהרה על מינוי כבן ממשיך נחשבת התחייבות להעניק מתנה, שלפי החוק ניתן לחזור ממנה אם לא הושלמה.

במקרה הנוכחי, התנאים להשלמת המתנה הם אישור מהאגודה השיתופית של המושב, מהסוכנות היהודית ומרמ"י. מאחר שאישור של רמ"י לא, הוצג הרי שהאם רשאית לחזור בה בשל התנהגותם של בנה ורעייתו.

עוד צוין כי ההתחייבות למינוי הבן הוכפפה לתנאים כמו קבלת שטח לבנייה, תשלום, המשך הטיפול במשק החקלאי ועזרה להורים. אמנם תנאים אלה גובשו בהסכם שאין לו תוקף מחייב משום שלא נחתם, אולם מהעדויות והראיות בתיק, כולל צוואות ההורים, ניתן לראות כי מדובר בתנאים שהיו ידועים לכל האחים ולנתבעים בפרט.

לפיכך נקבע כי גם בהנחה שההתחייבות הייתה גמורה, האם עדיין יכולה הייתה לבטל אותה משום שהתנאים להתגבשותה לא קוימו. לפיכך התקבלה הבקשה לביטול ההצהרה וכך גם תביעת הפינוי. השופטת גדיש הורתה לנתבעים לצאת מבית האם בתוך ארבעה חודשים ולשלם לה הוצאות משפט של 50 אלף שקל.